לֹא הַמִּלָּה תִּגְאַל,

לֹא הַבָּרָק יִשָּׁמַע לָךְ בְּטוּסוֹ תְּהוֹמָה:

אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת טֵרוּפִי כְּזֵר-כְּלוּלוֹת.

אַהֲבָתֵךְ חָשְׁכָה מִנֹּגַהּ תְּבוּנָתֵךְ.

הִיא לֹא תֵּלֵךְ אַחֲרֵי תְּזָזִית-הַלֵּב

אֲפִלּוּ הִיא אָשְׁרֵךְ.

יִרְאַת-גְּבָהִים שֶׁבָּךְ

הִיא שֶׁמָּנְעָה מִשְּׁנֵינוּ

הַרְבֵּה חֶדְוָה נִסְכֶּלֶת.

וְרַק עַתָּה, מִשֶּׁהָלַכְתְּ,

יָכוֹלְנִי לְטַפֵּס עַל מַנְגִּינוֹת,

אֲשֶׁר סוֹלְדוֹת מִקּוֹל.