שְׁתִיקָתֵךְ מוֹקֵד.

עָפָר חוֹנֵק פְּרָחָיו בַּשֹּׁרֶשׁ.

אִם נַעַל לַפִּסְגָּה

תִּכְבַּד רַגְלֵךְ בַּאֲזִקֵּי-הַכְּפוֹר.

אִם נַעֲמֹד מִלֶּכֶת, סֶלַע יַפִּילֵנוּ

אֶל תְּהוֹם תְּמִימָה

בְּלִי דַּעַת כִּי חַיִּים חָפַצְנוּ.

כִּנּוֹר הָרוּחַ, שֶׁמָּצָאנוּ בֶּהָרִים,

הַאִם יוּשַׂם כְּזֵר שֶׁל מַנְגִּינוֹת עַל קֶבֶר?

גַּאֲוָתֵךְ הִיא צוּק חוֹשֵׂף זִיזִים:

צִפּוֹר – לֹא קֵן תִּבְנֶה עָלָיו

וְלֹא בִּנְקִיקָיו תָּנוּחַ אֲסוּפַת-כָּנָף.