לְעֵינֶיךָ הָאוֹרוֹת, הַמְלֵאוֹת,

מַה טּוֹב חֲיוֹת;

לְאוֹרָן כָּל אֵבֶר מָתוּחַ

כְּאֶקָלִיפְּטוֹס אַחַר סַעַר אַתָּה:

עָיֵף, אֵיתָן וְנָע עוֹד בָּרוּחַ –

רֹאשִׁי יַגִּיעַ עַד חָזֶךָ,

וְעֵינֶיךָ מִמַּעַל

חֲמִימוּת עָלַי תִּרְעַפְנָה.

1922