הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה,

שְׁטוּחָה כְּכָרֵי דֶּשֶׁא רְווּיִים,

בְּיָד קְטַנָּה שְׁמֵנָה אוֹבִיל חַיַּי

אֶל הָרַחֲמִים וְאֶל הַיְלָדִים.

הַיּוֹם יִקְרַב אֵלַי

כָּל זָר וְכָל כּוֹאֵב,

כְּגֶשֶׁם סְבִיבַי יִשְׁתַּקְשְׁקוּ

מַתְּנוֹת-לְבָבִי הַקְּטַנּוֹת

וְהַמָּחָר כְּבָר אֲנִי נוֹשֵׂאת –

כֹּבֶד סָגוּר

וּמְזַנֵּק שׁוּב

אֶל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ.