אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה

קִירוֹת בֵּיתִי.

רֵעוּ לִי כִּזְרוֹעוֹת אָח –

נָחוֹת לָבֶטַח

מִיָּמִים יָמִימָה,

קְטֹרֶת-יֵשׁוּת אַחַת,

כְּעָב זְהוּבָה,

מַפְלִיגָה, מִתַּמֶּרֶת

לְצֵל קִמְרוֹנִים

וּנְמוֹגָה בֵּינוֹת לָאֲרִיחִים;

חוֹל וָשֶׁכַח חִפּוּ

שְׁבִילִים מִסָּבִיב,

וְחַלּוֹנוֹת קְרוּעִים

רַק לַיָּם,

וּמִקְצֵה גַּג

וְעַד קָצֵהוּ

יָסֹלּוּ כּוֹכָבִים

קַשְׁתָּם קְצוּבוֹת,

וּמֵטֵיאוֹרִים בּוֹזְקִים

קוּרִים בִּיעָף מִיָּדִי

אֶל הָאֵין-סוֹף.

1932