מַה גָּדוֹל אַתָּה לְעֵת עֶרֶב
אָפֹר וְנִשְׂגָּב,
מְאַיֵּם וְשׁוֹדֵד,
מוֹחֵק וּמְיַתֵּם,
וְאֵי הַבִּקְתָה בָּהּ אֶמְצָא מִפְלָט מִמְּךָ!
אֵי הַשֶּׁכֶם יְנַחֲמֵנִי מִגָּדְלְךָ?
וְאֵי הָעַיִן בָּהּ אַשְׁלִיךְ
עֹגֶן-מַבָּטִי הַחוֹזֵר מִמֶּרְחַקֶּיךָ?
אַפְרוּרִית-עֶרֶב עוֹלָה –
אֵי הַחוֹף הַצּוֹפֶה לִי.
יְרִיעַת-אֹהֶל פְּתוּחָה
לְעָצְבִּי וּלְעָצְמָתְךָ?
כְּגַרְגִּיר אִטָּחֵן בֵּין גַּלֶּיךָ,
מֶרְחַקֵּי-גְּבוּלוֹתֶיךָ פּוֹרְצִים לְקִרְבִּי
וְהוֹרְסִים אֶל אָפְסַיִם.
שְׁעוֹתֶיךָ אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה
בְּמַחֲרֹזֶת גַּלִּים שׁוֹקְקִים.
וְגָבְהוּ הַשָּׁעוֹת מְאֹד.
וְלִחֲכוּ לְבָבִי.
עַד נִשְׁאַרְתִּי כְּצֶדֶף רֵיק
עַל שְׂפָתְךָ.