מַה גָּדוֹל אַתָּה לְעֵת עֶרֶב

אָפֹר וְנִשְׂגָּב,

מְאַיֵּם וְשׁוֹדֵד,

מוֹחֵק וּמְיַתֵּם,

וְאֵי הַבִּקְתָה בָּהּ אֶמְצָא מִפְלָט מִמְּךָ!

אֵי הַשֶּׁכֶם יְנַחֲמֵנִי מִגָּדְלְךָ?

וְאֵי הָעַיִן בָּהּ אַשְׁלִיךְ

עֹגֶן-מַבָּטִי הַחוֹזֵר מִמֶּרְחַקֶּיךָ?

אַפְרוּרִית-עֶרֶב עוֹלָה –

אֵי הַחוֹף הַצּוֹפֶה לִי.

יְרִיעַת-אֹהֶל פְּתוּחָה

לְעָצְבִּי וּלְעָצְמָתְךָ?

כְּגַרְגִּיר אִטָּחֵן בֵּין גַּלֶּיךָ,

מֶרְחַקֵּי-גְּבוּלוֹתֶיךָ פּוֹרְצִים לְקִרְבִּי

וְהוֹרְסִים אֶל אָפְסַיִם.

שְׁעוֹתֶיךָ אָרְחוּ לִי לְחֶבְרָה

בְּמַחֲרֹזֶת גַּלִּים שׁוֹקְקִים.

וְגָבְהוּ הַשָּׁעוֹת מְאֹד.

וְלִחֲכוּ לְבָבִי.

עַד נִשְׁאַרְתִּי כְּצֶדֶף רֵיק

עַל שְׂפָתְךָ.