וְשׁוּב קִבַּלְתִּנִי

וְשׁוּב פָּנַי בְּשׁוּלַיִךְ אָלִיט

סוֹד שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי

רַק אַתְּ וַאֲנִי הוֹגוֹת

קַו הָרַיִךְ מִמֶּרְחַקֵי-יָם

אֵלַי קָרֵב…

וּבָקְעוּ וְעָלוּ

חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים

מְדוֹבְבִים לְמַעֲנִי.

וְקִמּוּרֵי שָׁמַיִךְ

שׁוּב מְחַפְּשִׂים

דְּרָכִים בְּדָמִי

וְהוּא עוֹנֶה

בְּחֻמְרַת גּוֹרָל אָרֹךְ

נָעוּץ בַּמֶּרְחַקִּים.

וְשׁוּב

זִיזִים חֲבוּיִים

לְאֹרֶךְ נְצָחִים

בַּשִּׁכָּרוֹן –

וְאֹשֶׁר פֶּלִאי.

1959