סָגְרוּ עָלַי דְּרָכִים סָבִיב –

בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ גֶּשֶׁם אָפֹר תּוֹעֶה,

תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרֵאשִׁית הֱיוֹת.

בְּדַל עָנָן רָווּי רָדוּם

חוֹזֵר לִנְבֹּט.

אֲנִי וְעַצְמִי זֶה עַל זֶה סוֹגְרִים –

פְּקַעַת עֲגֻלָּה,

זוֹהֶרֶת, לְבָנָה,

אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן,

אֵין שְׁיָר.

בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ

וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים.

אַל יָבוֹא אִישׁ

לָאִי בּוֹ אֲנִי וְעַצְמִי חוֹנִים!

אֵלִי הַרְחִיקֵם מֵעָלַי,

שְׁלַח מַיִם רַבִּים

בֵּינִי לְבֵינָם –

וְנוֹתַרְתִּי עִם עַצְמִי

וְאוֹרְךָ עַל רֹאשִׁי יָהֵל.

1956