סָגְרוּ עָלַי דְּרָכִים סָבִיב –
בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ גֶּשֶׁם אָפֹר תּוֹעֶה,
תֹּהוּ וָבֹהוּ וְרֵאשִׁית הֱיוֹת.
בְּדַל עָנָן רָווּי רָדוּם
חוֹזֵר לִנְבֹּט.
אֲנִי וְעַצְמִי זֶה עַל זֶה סוֹגְרִים –
פְּקַעַת עֲגֻלָּה,
זוֹהֶרֶת, לְבָנָה,
אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן,
אֵין שְׁיָר.
בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ
וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים.
אַל יָבוֹא אִישׁ
לָאִי בּוֹ אֲנִי וְעַצְמִי חוֹנִים!
אֵלִי הַרְחִיקֵם מֵעָלַי,
שְׁלַח מַיִם רַבִּים
בֵּינִי לְבֵינָם –
וְנוֹתַרְתִּי עִם עַצְמִי
וְאוֹרְךָ עַל רֹאשִׁי יָהֵל.
1956