עֵינֶיךָ כְּבֵדוֹת

מְחַיְּכוֹת אֵלַי

מֵעֵבֶר לְאַלְפֵי-שָׁנִים

פִּיךָ אֲשֶׁר יוֹדֵעַ

לְפַקֵּד עַל גְּיָסוֹת

וּלְנַשֵּׁק שִׂפְתֵי-נָשִׁים –

פָּתוּחַ לְמֶחֱצָה

עוֹד רֶגַע

וּפָרַץ הַדִּבֵּר

מִבֵּין שְׂפָתֶיךָ הַפְּשׁוּקוֹת

הַמְּלֵאוֹת הַנְּבוֹנוֹת –

מַה יְּהֵא הַנִּיב?

הֲיִהְיֶה בּוֹרֵק בְּרָקִים קְטוּעִים

וּמְסַמְּרֵי-שֵׂעָר

אוֹ יִזְדַּמֵּר רַכּוֹת וְנוּגוֹת –

יִפֹּל כַּעֲלֵה-סְתָו

וְיִשְׁקַע עָמֹק בַּלֵּב –

שְׂפָמְךָ מְסֹרָק לְמִשְׁעִי

וּזְקָנְךָ עָשׂוּי –

מְחֻדָּד וּקְשֵׁה-שֵׂעָר –

צַוָּארְךָ יָשָׁר וְחָזָק

וּפָנֶיךָ רָזִים וְחַיִּים –

יֵשׁוּתְךָ הָאֲצִילָה הַדְּרוּכָה

אֲנִי חָשָׁה בָּהּ כֻּלָּה –

רַק בַּל תֵּרֵד מִכַּנְּךָ הַלַּיְלָה

בֶּן-הָאֶלֶף

כִּי יָרֵאתִי מַגָּעֲךָ – – –

1963