כָּל הָרֵיחוֹת נִתְקְעוּ בְּלִבִּי
וְעָשׂוּהוּ כִּכְבָרָה
כָּל הַחֲבַלְבַּלִּים נָעֲצוּ בִּי עֵינֵיהֶם;
וַאֲנִי תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה
וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר
עַד אִנָּתֵק וְאֶפְרַח כְּפַרְפַּר.
*
שְׁבִילֵי הַגַּן מוֹבִילִים אֶל אָבִיב
אֲשֶׁר תְּמוּרָה אֵין לוֹ
כְּיָרֵחַ זָקֵן מַבְטִיחַ
וּפוֹשֵׁט רַגְלוֹ.
*
גְּבִיעִים קְטַנִּים
תְּלוּיִים כִּשְׂפָתַיִם
עַל גִּבְעוֹלִים דַּקִּים.
מַה יִתְבְּעוּ לָהֶם,
מֵאֵפֶר-שָׁמַיִם,
וְחֶסֶד רוּחוֹת חַמּוֹת?
וְהוֹלְלוּת בֻּלְבּוּלִים
וְדִרְדּוּר חוֹחִיּוֹת?
הָאָבִיב שָׁכַח הֵלְבֵּש
הַצַּפְצָפוֹת –
כְּסוּפוֹת שְׂרוּגוֹת,
מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב;
גְּבוֹהוֹת נִשָּׂאוֹת
וַעֲרֻמּוֹת – כָּאֱמֶת,
גֵּאוֹת
כְּנָשִׁים שֶׁעָלוּ
מִן הַנָּהָר –
וּלְבוּשָׁן נִשְׁכַּח אֵי שָׁם…
1961