הוּא יֶשְׁנוֹ –

כִּי הוּא הָיָה.

הוּא מַזְלִיף

בָּשְׂמֵי-שָׁמַיִם

בְּשַׂעֲרוֹתַי הַלְּבָנוֹת,

הוּא גּוֹלֵשׁ עַל כְּתֵפַי,

הוּא חוֹשֵׂף

גֻּלַּת אוֹרָה יְקָרָה –

חֶסֶד מָתוֹק-חָרִיף

נֵתַח-נְצָחִים רָחוֹק.

הוּא מִתְנוֹצֵץ בְּעֵינַי,

הוּא מַרְעִיף נְעוּרִים

לַגּוּף הַמִּסְכֵּן

הַזּוֹקֵף עַצְמוֹ

וְצוֹעֵד אַט –

הַמָּוְתָה.

לֹא עֵת דּוֹדִים לָנוּ

וְלִקְרַאת עֶרֶב –

הוּא זְקָנוֹ לֹא יַעֲשֶׂה,

כִּי עָלוּ עֲשָׂבִים, וַעֲשָׂבִים

בְּלֶחְיוֹ הַיָּפָה.

רַק שֶׁלֶג שְׂעָרִי –

לוֹ יִרְמֹז מִמֶּרְחַקִּים:

בּוֹא אָבוֹא לַפְּגִישָׁה…

בַּשִּׁמְלָה אֲשֶׁר אָהֵב –

וְהוּא אֶת פָּנָיו

בִּשְׂעָרִי יָלִיט:

רֵיחַ טוֹב שֶׁל אִשָּׁה

מִשְּׁעָרֵךְ נוֹדֵף…

1963