אֱלֹהֵי מְרוֹמִים!

כָּל הַדְּלָיִים שָׁתוּ עָלַי:

אֲדֻמִּים, כְּחֻלִּים, צְהֻבִּים –

כְּגַלְגַּל, כְּסוּפָה –

הֵם סָבִיב

וַאֲנִי – אֵי אָשִׂים רֹאשִׁי –

וְלִי דַּי בְּגֶזֶר אֶחָד

וּשְׁתֵּי רַקָּפוֹת לְנוֹי

אֵלִי, הַנּוֹטֶה שָׁמַיִם –

תֵּן שָׁלוֹם מֵעַל

לְמַעַן הַיְלָדִים וְ“הַפְּתָאִים”

אֲשֶׁר אֲהֵבוּךָ,

הַיּוֹנָה לֹא הֵבִיאָה

עֲלֵה-זַיִת

טָרָף בְּפִיהָ –

וְלָרוּחַ –

רֵיחַ-דָּם מָרִיר:

מָחָר תְּנַשֵּׁב רוּחַ-צָפוֹן

הַיּוֹם נוֹשֶׁבֶת רוּחַ-דָּרוֹם:

רֵיחַ לָהֶן לָרוּחוֹת

וְרַהֲטֵי-הַלְּשַׁד

מְשַׁוְּעִים לַעֲלֵה-זַיִת

טָרָף בְּפִיהָ –

וָאַיִן.

1965