לד.ב.ג

הוּא אִבֵּד זֶהוּתוֹ;

בַּמְּעַרְבֹּלֶת

בְּהִתְכַּתְּשׁוּת

בַּסַּעַר:

הִיא נִשְׁמְטָה מֵעָלָיו –

זֶהוּתוֹ –

טַלִּיתוֹ הַקְּדוֹשָׁה –

עוֹרוֹ הַיָּפֶה:

וּבְתָרֶיהָ

נָפְלוּ –

בֵּין כַּפּוֹת הַדֻּבִּים

וּמַלְתְּעוֹת הַנְּמֵרִים:

הוּא שָׂרוּט,

מְכֻרְסָם,

נִטְרָף,

וּמְטֹרָף.

אֲבָל הוּא

יִתְעוֹרֵר –

לְפֶתַע:

יֶאֱסֹף בְּתָרָיו

מִבֵּין צִפָּרְנַיִם

וּמַלְתָּעוֹת.

וּמִבְּתָרָיו –

אָדָם יִבָּנֶה:

הוּא שׁוּב יִהְיֶה –

“הוּא”

רַק הוּא.

1966