אֲנִי הוֹלֶכֶת לְתֻמִּי –

אֲנִי יוֹדַעַת

הַצֶּדֶק עִמִּי

לֹא עָשִׂיתִי רַע

וְאִם שָׁגִיתִי

אֵלִי סָלַח

זְאֵבֵי עֲרָבוֹת

מְרִיחִים בִּי

בּוֹדְדָה

חַיָּה נְדִירָה אֲנִי

וּלְעוֹלָם הֵם אַחֲרַי

עוֹד אֲנִי יַלְדָּה

דָּקְרוּ בְּסִכּוֹת

בְּעוֹרִי הָרַךְ –

וּמַבָּטִי הַחוֹלֵם

הִשְׁחִיז

אֶת הַדַּרְדַּר בָּהֶם

כָּל חַיַּי

הָיוּ בְּרִיחָה מֵהֶם

אַךְ אֲנִי חַיָּה נְדִירָה

וְרֵיחִי שָׂנוּא

עֲלֵיהֶם

כָּל חַיַּי הֵם נְסִיעָה –

וְהַזְּאֵבִים אַחֲרַי

מִדֵּי פַּעַם אֶזְרֹק מַשֶּׁהוּ

שֶׁיֹּאחֲזוּ בּוֹ –

וְיַרְפּוּ

אַךְ הֵם רוֹצִים אֶת כֻּלִּי

לִטְרֹף עַד חָרְמָה –

אֵלִי אַתָּה יוֹדֵעַ

אֶת הַכַּוָּנָה –

אִם אֵין אַתָּה מְגָרֵשׁ

אֶת זְאֵבֵי הָעֲרָבוֹת

מֵעָלַי

אִם זֹאת אַתָּה עוֹשֶׂה

יְהֵא כֵן –

אוּלַי רַבּוּ חֲטָאַי

וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי

הָלַכְתִּי לְּתֻמִּי –

לַשֶּׁבִי הוֹבִילוּנִי

בִּדְרָכִים נִפְלָאוֹת

לֹא נָלוֹז הָיָה הַדָּבָר

הֶגְיוֹנִי אָמַר זֹאת

רַק הַזְּאֵבִים

הֵם תָּמִיד בּוֹגְדִים

אֵין רַחֲמִים לַזְּאֵב

•