לנעמי גלבע
עֲלֵה בִּכְנָפֶיךָ
בַּסֻּלָּם
הַכֵּה וַחֲתֹר
חֲתֹר וַעֲלֵה
גַּם אִם
דּוֹאֶבֶת הַפְּצוּעָה
הִיא לֹא תְּשַׁקֵּר
רוּחַ מֵעַל
שׁוּרָה עָלֶיהָ
חֲתֹר הִיא
לֹא תְּשַׁקֵּר
הִיא רַק דּוֹאֶבֶת
עוֹד שְׁנִיָּה אַחַת
וַאֲוִיר מְרוֹמִים לְךָ
וְרַגְלֶיךָ מְיֻתָּרוֹת
•
1966