“אֲדֹם-הַפֵּאָה”

הוּא צֶמַח אַכְזָב –

לְפֶתַע הוּא נָע,

רוֹעֵד בַּמַּיִם,

בְּיַרְכְּתֵי-תֵּבֵל:

עַל אִי בּוֹדֵד

בְּיָם-דְּרוֹמִי

בְּיָם שֶׁאֵינוֹ יָם

לְפֶתַע –

הוּא אֹזֶן,

חֲצִי-אֹזֶן

זִיזִים,

רוֹטְטִים –

גֵאוּת שַׁבְרִירִית

שְׁקוּפָה

קָמָה

מִצְטַלְצֶלֶת בַּאֲטִימוּת –

הַלְלוּיָהּ!