הַצֶּדֶף

שֶׁתָּלִיתָ בְּאָזְנָהּ

הֵכִיל פְּנִינָה

קְטַנָּה

מְזַמֶּרֶת:

בְּכָל צִבְעֵי-הַקֶּשֶׁת –

זְרוֹעֲךָ הַקָּשָׁה,

הַחַמָּה,

לָפְתָה מָתְנֶיהָ –

הַלַּחִים הַקְּרִירִים

וּפִיךָ נִמְלָא קַשְׂקַשִּׂים

יְרֻקִּים, נוֹצְצִים

מִזְּנָבָהּ הַמָּתוֹק –

אֲשֶׁר נָשַׁקְתָּ.

1972