אֲנִי מְשַׂחֶקֶת בְּתַעֲלוּמוֹת

מִשְׂחַק-בֻּבּוֹת

יוֹם יוֹמִי;

הִנֵּה קָמָה אַחַת:

וַהֲלִיכָתָהּ מְדַדָּה –

אֶל גְּבוּלוֹת הָאֹפֶק;

אֲנִי נִגְרֶרֶת אַחֲרֶיהָ

בְּחַבְלֵי-קֶסֶם;

אַחַת עִוֶּרֶת –

רַק כִּתְמֵי-צֶבַע –

מִתַּחַת הַשְּׁמוּרוֹת –

עוֹלָמָהּ;

אֶחָד גֵּא

כְּחֹל-עֵינַיִם –

קוֹרֵא לִי בַּחֲלִילוֹ

וַאֲנִי –

בְּחֶבְרָה טוֹבָה;

כָּל עוֹד אֲנִי –

בַּצְּרִיחַ-הַלָּבָן

וְאִלּוּ – אַרְצִי הַבּוֹעֶרֶת

בְּהַפְסָקוֹת אֶת קִיּוּמָהּ

וְאִלּוּ מַלְכִּי

עוֹד בַּצְּרִיחַ הַלָּבָן –

שֶׁעַל הַיְאוֹר –

בַּחַיִּים, חַיָּתוֹ;

הָיִיתִי הוֹזָה

אֶת כָּל הַתַּעֲלוּמוֹת

וְהָיָה זֶה חֶלְקִי –

הַטּוֹב בַּחַיִּים;

נִסִּים, פְּלָאִים

תְּהוֹמוֹת

וְחִידוֹת לְבָנוֹת –

רוֹעוֹת בְּעֶדְרֵי צֹאנִי –

בְּלִי פַּחַד;

וַאֲנִי יוֹדַעַת –

שֶׁאֲנִי “מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ”

וְעֶדְרֵי-הַפְּלָאִים

נִמְשָׁכִים לָנֶצַח.

•

1976