הַיָּד הַגֵּאָה –

אֵינָהּ רוֹצָה לָמוּת –

לַמְרוֹת גִּידֶיהָ הַכְּחֻלִּים

הַבּוֹלְטִים, מְדַבֶּרֶת

הִיא – לִפְנֵי

שֶׁתִּהְיֶה לְעָפָר וָאֵפֶר –

הַיָּד הַגֵּאָה

אֲרֻכַּת הָאֶצְבָּעוֹת –

שַׁלְטָנִית – וּמְיַבֶּבֶת שִׁירִים

הַאֻמְנָם יִתְפּוֹרֵר

כָּל זֶה?

וְהֵן בְּכָל תָּג

יֵשׁ נֶפֶשׁ

נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם –

גּוּפוֹ! נַפְשׁוֹ

הָכֵיצַד יִהְיֶה לְאֶפֶס?

שֵׂיָה כְּפוּתָה אֲנִי

מוּבָלָה לַטֶּבַח –

לַיְלָה בַּחֲצוֹת;

הוֹי אֱלֹהַי!

הָכִינָה אֶת

מַקְהֵלַת הָאַשְׁכָּבָה

אֵלֶּה:

שַׁחְרוּרִים בְּהֶמְיַת

מִינוֹר בֵּין עַרְבַּיִם

וּשְׁנֵי עוֹרְבִים עִם קִרְקוּר

עָצוּב

וּבַשֵּׂר לַשְּׁרַקְרַקִּים

אֶת מוֹתִי

וְיִתְקְעוּ נוּגוֹת

בְּלֵילוֹת-סַהַר מְלֵאִים

בְּפוּגַת יוֹם אָבִיב חַם

בַּשֵּׂר לְעוֹף שָׁמַיִם

כִּי הוֹלֶכֶת אֲנִי מֵהֶם

מִמּוֹרַי הַמְּזַמְּרִים עֲדַיִן

בְּדָמִי

לַיְלָה טוֹב! נְסִיכִי הַשְּׁמֵימִי

אֲשֶׁר הָיָה וְלֹא הָיָה

לַיְלָה טוֹב –

לְרַחֲבֵי שָׁמַיִם וַאֲדָמוֹת רְחוֹקוֹת

לִצְבָא הַאָרֶץ

וּלְבִצּוֹת שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ –

וְנָבְלוּ נַרְקִיסֵיהֶן –

חִנָּם

מִבְּלִי קַשֵּׁט אֶת

רֹאשׁ הַכַּלָּה

הַכַּלָּה הַלְּבָנָה

הוֹלֶכֶת הוֹלֶכֶת – – –

הַאִם עֵינַיִם יֵשׁ לָהֶן רֵיחַ?

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת מְטַפְטְפוֹת

דְּמָעוֹת כְּחֻלּוֹת כַּשָּׁמַיִם,

וְרֵיחָן מָתוֹק –

עֵינַי מְטַפְטְפוֹת אֶת

יַרְקוּתָן עַל לְחָיַי

הַמִּתְקַמְּטוֹת – אֶת שְׁאֵרִית רֵיחִי –

אֵיזֶה רֵיחַ הָיָה לָהֶן?

רֵיחַ יָרֹק כַּעֲלֵי

אֶקָלִיפְּטוֹס

כָּעֵת רֵיחָן מָלוּחַ –

•

1980