חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לַבֹּקֶר

חַמָּה עַל צַמֶּרֶת נִצֶּתֶת.

עַלְמָה בַּשְּׂדֵרָה מְהַלֶּכֶת,

שְׂרִידֵי חֲלוֹמִי בְּעֵינֶיהָ.

מֵעַנְפֵי הַזַּ’קָרַנְדָּה

עָטִים נְחָשִׁים עָלֶיהָ.

עוֹד מְעַט וְאַגִּיד: מַה יָּקַרְתְּ לִי!

חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לָעֶרֶב

הָרָקִיעַ גְּבִיעוֹ פּוֹקֵחַ.

נֵטֶף יַיִן כָּחֹל גָּמַעְתִּי.

טַעְמוֹ לֹא עָמַד כִּי אִם רֶגַע.

אֶל חֵיקָהּ שֶׁל אִמִּי חָזַרְתִּי:

הָעַלְמָה חֲרוּתָה עַל כַּפֶּיהָ.

עוֹד מְעַט וְאֶלְחַשׁ: אָהַבְתִּי.

חַלּוֹן כִּי פָּתַחְתִּי לַחשֶׁךְ,

בִּבְלוֹאָיו שֶׁל גַּנָּב נָגַעְתִּי.

טַל זְכוּכִית שֶׁבִּצְבֵּץ לוֹ בַּמֵּצַח

נִדַּרְדֵּר וְכָבָה לָאָרֶץ.

בְּרָכוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת הֶחֱלַפְנוּ

וְקֶרַח מוּל קֶרַח נִצַּבְנוּ.

כְּרוּחַ כֵּהָה הִסְתַּלֵּק לוֹ

וְהִשְׁאִיר לִי זֵעָה שֶׁל פַּחַד.

עוֹד מְעַט וְאֶצְעַק: אַל תִּגַּע בָּהּ!

חַלּוֹן כִּי הֵגַפְתִּי לַלַּיְלָה

פְּסִיעוֹתַי בַּחוּץ שָׁכַחְתִּי.

כּוֹכָבִים, בַּדְּמָמָה הַנּוֹבֶטֶת,

לֹא הֵעֵזּוּ לִפְרֹץ אֶת הַדֶּלֶת.

בְּחֶדְרִי הַגּוֹוֵעַ שָׁכַבְתִּי

כְּמוֹ אֶבֶן־רְחוֹב מִתְפּוֹרֶרֶת.

עוֹד מְעַט וְאָמַרְתִּי: אֵינֶנִּי…