לוגו
אהבת זקנים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַזָּקֵן:

כְּנַעַל בּוֹסְסָה בַּגֶּשֶׁם נֶאֱמַנְתְּ לִי.


הַזְּקֵנָה:

הִגַּשְׁתָּ פֵּרוּרִים לִי – לֶחֶם־קֹדֶשׁ.

מַיִם שָׁתִינוּ מִבְּאֵר־הָרוּחַ.


הַזָּקֵן:

אַתְּ כֹּה אָהַבְתְּ אֶת אֲחוֹתֵךְ,

שֶׁלֹּא הִבְדַּלְתְּ בֵּינָהּ לְפֶרַח הַשָּׂדֶה.


הַזְּקֵנָה:

הַאִם תִּזְכֹּר אֶת צַוָּארָהּ הָרָם?

הוּא לֹא הִבְדִּיל בֵּין גַּאֲוָה לְעֹנִי.


הַזָּקֵן:

בַּהֲבִיאִי הַכּוֹס אֶל פִּי רָגְשָׁה יָדִי

כְּמוֹ פְּצוּעָה.


הַזְּקֵנָה:

כִּי אֲחוֹתִי מָזְגָה לְךָ הַיַּיִן.


הַזָּקֵן:

סֵפֶל הָעֵץ לָפוּת בֵּין אֶצְבָּעַיִךְ,

אֵין חִזָּיוֹן מֻפְלָא מִמֶּנּוּ.

יַעַר קְדוּמִים רָאִיתִי בּוֹ.

עַל דֹּפֶן הַקְּלִפָּה הַמְגֻלֶּפֶת

דְּמוּת גֶּבֶר וְאִשָּׁה וְנַעַר…


הַזְּקֵנָה:

גַּם כֶּלֶב. מַעֲשֵׂה־יָדֶיהָ הַיָּפוֹת

שֶׁל אֲחוֹתִי.


הַזָּקֵן:

הָיְתָה צְנוּעָה וְשַׁתְקָנִית.

אִתָּהּ דְּמָמָה סָעַדְנוּ.


הַזְּקֵנָה:

הָיָה זֶה אֹשֶׁר הַנִּקְנֶה בְּלִי חֵטְא.


הַזָּקֵן:

רוּחוֹת הַסְּתָו פָּרְטוּ עַל עֵץ אַשּׁוּחַ.


הַזְּקֵנָה:

וַאֲחוֹתִי עַל נֵבֶל. וְקִנְאָתִי שֶׁלִּי –

עַל אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת שֶׁלָּהּ.


הַזָּקֵן:

אַחֲרֵי הַנְּגִינָה הָיִית צוֹחֶקֶת.


הַזְּקֵנָה:

וַאֲחוֹתִי שׁוֹתֶקֶת.


הַזָּקֵן:

כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹרֶשֶׁת מֵעָלֵינוּ,

צֵל־צִפֳּרִים חָלַף מֵעַל פָּנַיִךְ.

שָׁמַעְתִּי אֶת רִנַּת־לִבֵּךְ נִפְחֶדֶת.


הַזְּקֵנָה:

אָהֲבָתִי, אוּלַי, הָיְתָה גְּדוֹלָה מֵאֲחוֹתִי,

אוֹ שֶׁמָּא כֹּה אָהַבְתִּי אֶת מִלֶּיךָ,

נֶאֱמָרוֹת מִפֶּה לָאֹזֶן…


הַזָּקֵן:

וּמָה אָמַרְתִּי לָךְ? הֲתִזְכְּרִי?


הַזְּקֵנָה:

"כְּשֶׁאֶמְצָא מַטְבֵּעַ שֶׁל נְחשֶׁת

אֶקְנֶה לָךְ קְעָרָה מְנֻמָּרָה שֶׁל חֶרֶס.

וְאִם צִנָּה מִמֶּנָּה תַּעֲלֶה

אֲחַמְּמָהּ לְמַעֲנֵךְ בְּבֵית שֶׁחְיִי."


הַזָּקֵן:

“כְּשֶׁנַּזְקִין נָשִׂיחַ וְנִזְכֹּר,” עָנִית לִי.


הַזְּקֵנָה:

בַּיּוֹם הַהוּא הַשֶּׁמֶשׁ רָעֲשָׁה

כְּמוֹ שִׂמְלַת הַמֶּשִׁי עַל גּוּפָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי.


הַזָּקֵן: בַּיּוֹם הַהוּא שְׁטוּפָה הָיִית בַּחֲלוֹמוֹת

כְּמוֹ עִוֶּרֶת.


הַזְּקֵנָה:

עַל אַף הַחֹם רָעַדְתִּי.


הַזָּקֵן:

גִּצִּים רָקְדוּ בְּכַעַס עַל פָּנַיִךְ.


הַזְּקֵנָה:

כִּי אֲחוֹתִי עָבְרָה לְפֶתַע.

הִשְׁפַּלְתָּ אֶת עֵינֶיךָ וְאוֹתִי שָׁכַחְתָּ.


הַזָּקֵן:

אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה עוֹד.


הַזְּקֵנָה:

הִיא תִּשָּׁאֵר בְּזִכְרוֹנֵנוּ צְעִירָה.


הַזָּקֵן:

קֶבֶר־תָּמִיד־פּוֹרֵחַ…

שֶׁקֶט אָרֹךְ שֶׁל קַיִץ וְצַמּוֹת זָהָב…


הַזְּקֵנָה:

בְּהַזְכִּירְךָ אוֹתָהּ שְׁמָהּ מִתְאַפְלֵל בְּפִיךָ.


הַזָּקֵן:

כְּשֶׁיָּדֵךְ נִפְרֶשֶׂת עַל הָאֶבֶן –

לִבִּי בּוֹכֶה.


הַזְּקֵנָה:

וּכְשֶׁבָּכִינוּ יַחַד בְּמוֹתָהּ

יָפִים הָיִינוּ כְּתִקְוָה.


הַזָּקֵן:

בְּדִמְעָתִי רָאִיתִי אֶת דְּמוּתֵךְ…


הַזְּקֵנָה:

הִגַּשְׁתָּ פֵּרוּרִים לִי – לֶחֶם־קֹדֶשׁ…