אַפְלוּלִית וְרֵיחַ יָם.
כּוֹכָב
וְאֶלֶף דּוֹר שֶׁל טַל וְאֵלֶם.
הַדִּינוֹזָאוּר פֹּה אָהַב
לְהִתְחַכֵּךְ בַּסֶּלַע.
עִם בַּת־זוּגוֹ הוּא הִתְעַלֵּס:
אֲהוּבָתִי נַשְּׁקִינִי פֶּרַע!
אֶת מְלוֹא הָאָרֶץ נְאַכְלֵס
אִם לֹא נַשְׁחִית הַזֶּרַע.
מִגִּפּוּפִים עָיֵף וָשָׁב
רָבַץ הַדִּינוֹזָאוּר
כַּעֲרֵמָה בַּגֹּרֶן.
וּבַת־זוּגוֹ מָשְׁחָה אֶת קַשְׂקַשָּׂיו
בְּנֵרְדְּ, שִׁבֹּלֶת וְצִפֹּרֶן.
הַדִּינוֹזָאוּר פֹּה אָהַב
וָמֵת בֵּין יָם וָסֶלַע.
רַק אֵשֶׁת־נְעוּרָיו
בָּכְתָה אַחֲרָיו.
עֵינֶיהָ חוֹל וָמֶלַח.