אֲחוֹת סָבָתֵךְ, דּוֹדָתִי שִׂמְחָה, הָיְתָה

גַּנְדְּרָנִית כְּמוֹ טַוָּס מְיַחֶדֶת שִׂמְלָה

לְכָל חַג, כְּשֶׁהִגִּיעָה לַחֲמִשִּׁים לָבְשָׁה גַּלַבִּיָּה

לְבָנָה שֶׁל כֻּתְנָה, לֹא מֶשִׁי יָאֶה לִי עַכְשָׁו, לְמִי

אֶזְרֶה חוֹל בָּעֵינַיִם, אָמְרָה, כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ

הַצְּרוּרִים בַּכַּד חִלְקָה לִבְנוֹתֶיהָ, בְּתוֹךְ סִפְרֵי קֹדֶשׁ

שִׁמְּרָה פְּרָחִים יְבֵשִׁים וְעִטְּרָה מֵהִרְהוּרֵי

לִבָּהּ פַּרְפָּרִים, לוּ רַק יָדַעְתִּי לִקְרֹא

בִּשְׁמָם, כֹּה תַּעֲשֶׁה כָּל הַיָּמִים, וְדוֹדִי הַכֹּהֵן, שֶׁאוֹתוֹ

פִּטְּמָה עַד שֶׁלֹּא יָכֹל לַעֲבֹר בְּדֶלֶת

שְׁתֵּי כְּנָפַיִם, שָׁאַל אַחֲרֵי שָׁנָה

שְׁנָתַיִם, פַּרְפָּרִי, מַדּוּעַ לֹא תַּעַנְדִי לְצַוָּארֵךְ

אֶת שְׁעוֹן הַזָּהָב לְנִשּׂוּאֵי

הַנֶּכְדָּה.