הַדּוֹד יְרֹחָם כָּל-כָּךְ דָּאַג

לַדּוֹדָה מִרְיָם עַד שֶׁהָיָה

מַשְׁאִיר אוֹתָהּ לְבַדָּהּ שֶׁתֵּדַע

אֵיךְ זֶה לִישֹׁן בִּלְעָדָיו סוֹגֵר

הַדֶּלֶת עָלֶיהָ וְהִיא

בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה מְפַרְפֶּרֶת

כַּיּוֹנָה אוֹטֶמֶת חַלּוֹן בִּשְׂמִיכָה נוֹעֶלֶת

פַּעֲמַיִם וְשׁוּב

מַתִּירָה מִפְּנֵי שֶׁהֵעֵזָּה בַּצָּהֳרַיִם

לְהַזְכִּיר, לֹא חָשׁוּב

מָה, אִמָּא נִחֲשָׁה שֶׁאוּלַי

הוּא פָּשׁוּט קִנֵּא לְחִיּוּתָהּ מִפְּנֵי

שֶׁלְּלֹא סִבָּה נָצְצוּ

עֵינֶיהָ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר בְּאוֹר

שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה וְאָז קָם עָלֶיהָ

לְרַסְּנָהּ, הוֹפֶכֶת אֶת

הַבַּיִת לְקֶבֶר, צָרַח

מְלוֹא גָּרוֹן, הָיִיתִי יַלְדָּה

בְּבִקּוּר מִשְׁפַּחְתִּי בְּבֵית

הַדּוֹדָה מִרְיָם וְהַדּוֹד

יְרֹחָם, סַהֲרוּרִית מְהַלֶּכֶת

בִּשְׁנָתָהּ, הִסְבִּיר הַדּוֹד

יְרֹחָם כְּשֶׁמָּצְאוּ אֶת

הַדּוֹדָה מִרְיָם מְטַיֶּלֶת

יְחֵפָה עִם הָנֵץ

הַחַמָּה, רַק אִמָּא נִחֲשָׁה