הַשּׁוֹדֵד – גָּזַל אֶת הַתַּכְשִׁיטִים מִן הַמַּלְכָּה

וְנִמְלַט. הִתְאַבְּלָה הַמַּלְכָּה עַל הַנֵּזֶר,

הָעֲנָק, הָעֲגִילִים וְהָאֶצְעָדוֹת, נִקַּח

אוֹתָם בַּחֲזָרָה, אָמַר אָחִיהָ, כִּי שֶׁלָּנוּ הֵם. הַמַּלְכָּה כִּמְעַט

וִתְּרָה, אֲבָל הָעִקֵּשׁ רָצָה לְהָשִׁיב

לָהּ בְּעִקָּר אֶת הַנֵּזֶר. בְּצֵל תְּאֵנָה עֲבֻתָּה הַמַּלְכָּה

יָדֶיהָ מְגֹאָלוֹת בַּדָּם הַנּוֹטֵף

עַל הַשֶּׁלֶג וְהַתַּכְשִׁיטִים נוֹזְלִים בֵּין

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ צוֹרַחַת יֵשׁ לִי יֵשׁ לִי. הוֹבִילוּ אֶת

הַמַּלְכָּה וְהִשְׁכִּיבוּהָ עַל כִּסֵּא שֶׁהוּא מִטָּה

שֶׁהוּא מִזְבֵּחַ וְהַתַּכְשִׁיטִים חָרְשׁוּ בְּגוּפָהּ

לָרֹחַב פַּסִּים פַּסִּים כְּמוֹ הַתְּלָמִים שֶׁמּוֹתִיר

הַטְּרַקְטוֹר בָּאֲדָמָה מַלְכָּה כְּמוֹ

מַרְמֶלָדָה, מַדּוּעַ אֵין שָׂמִים

נֵזֶר בְּרֹאשָׁהּ. אֲבָל בָּאָרֶץ הַזֹּאת כַּיָּדוּעַ

אֵין מַעֲנִישִׁים פּוֹשְׁעִים כְּכֹבֶד רִשְׁעָתָם וְהַשּׁוֹדֵד

שֶׁנִּתְפַּשׂ יָשַׁב זְמַן קָצָר וְיָצָא

לְחָפְשִׁי. אֲנִי רָאִיתִי אֶת פָּנָיו.