מֵעֵבֶר לְמַעֲקֵה הַבַּרְזֶל הֶחָלוּד, מַמָּשׁ

בַּמָּקוֹם הַזֶּה, עָמְדָה עִם הָאִישׁ חוֹרֵץ

גּוֹרָלָהּ מוּל יָם מַכֶּה גַּלִּים גְּבוֹהִים

מַתִּיז עַל פְּנֵיהֶם זִקּוּקֵי מַיִם חַדִּים,

הוּא בִּמְעִיל צֶמֶר אָרֹךְ אָפֹר בְּדֶגֶם אִדְרַת

דָּג, מַבָּטוֹ מְהֻפְּנָט בְּחֶשְׁכַת הַמַּיִם מְהַסֵּס

לִפְגֹשׁ אֶת עֵינֶיהָ, צַוְּארוֹנוֹ מֻגְבָּהּ מְכַסֶּה

עֹרֶף, יָדָיו בְּכִיסָיו, הִיא בְּשִׁכְמִיָּה שְׁחֹרָה מְפֻלֶּשֶׁת

לָרוּחַ, יוֹדַעַת כְּבָר בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן הַהוּא מֵעֵבֶר

לְמַעֲקֵה הַבַּרְזֶל הֶחָלוּד שֶׁכָּךְ תַּעֲמֹד לְצִדּוֹ, לְיָדוֹ

תָּמִיד כְּמוֹ נִדּוֹנָה אֶל אִבְחַת הַשַּׁרְבִיט, הוּא יִשְׁלֹף

יָד מִכִּיסוֹ, יַקִּיף אֶת מָתְנֶיהָ כְּהֶקֵּף כַּפּוֹ, הִיא תַּנִּיחַ

רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפוֹ הַמֻּגְבַּהַת בְּכָרִיּוֹת כַּנִּדְרָשׁ

בְּאָפְנַת הַיָּמִים הָהֵם, בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת תִּתְמַסֵּר

לִשְׂפָתָיו וּבִנְחִירֶיהָ הָרוֹטְטִים, כְּמוֹ סוּסָה אֲצִילָה

אָמַר עָלֶיהָ מְשׁוֹרֵר מִזְדַּקֵּן, תִּשְׁאַף אֶת רֵיחַ

נְשִׁיפַת אַפּוֹ שֶׁאֵין לוֹ דּוֹמֶה, אַתָּה הָאִישׁ, אַתָּה הָאִישׁ