פְּרִיחָה הִיא קְרִיאַת מְצוּקָה

נוֹאֶשֶׁת, בְּעִקָּר שֶׁל קַקְטוּסִים, לְהֶמְשֵׁכִיּוּת, אֵיךְ יָכֹלְתִּי

לָדַעַת שֶׁצֶּמַח הַזִּיגוֹ הַבַּשְׂרָנִי הוּא מִמִּשְׁפַּחַת הַקַּקְטוּסִים, הִשְׁקֵיתִי

בְּכָל שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא כַּפְתּוֹר וְלֹא פֶּרַח, עַד שֶׁנִּמְאַס לִי,

שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ, פִּתְאֹם בַּצָּמָא פָּקְעוּ נִצָּנִים בִּקְצֵה הֶעָלִים

הַמְּשֻׁנָּנִים, מָחָר מָחֳרָתַיִם יִתְנַפְנֵף פֶּרַח סָגֹל כְּפוּל

עֲלֵי כֹּתֶרֶת לְרוּח הַחַלּוֹן הַצְּפוֹנִי-מַעֲרָבִי, פְּרִיחָה

הִיא קְרִיאַת מְצוּקָה נוֹאֶשֶׁת, גִּלָּה לִי דָּנִי הָאַגְרוֹנוֹם.