חָלַמְתִּי

שֶׁהִשְׁאַרְתִּי לְךָ פֶּתֶק,

רָאִיתִי בִּבְהִירוּת

אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת

וַאֲנִי יוֹדַעַת

שֶׁהֶכָּתוּב

הָיָה כָּל כָּךְ חָשׁוּב

וּפֵשֶׁר כָּל חֲלוֹמוֹתַי,

רַק שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה בְּשׁוּם פָּנִים

לִזְכֹּר בְּדִיּוּק

אֶת הַמִּלִּים

– כָּל כָּךְ חָשׁוּב.