– – – גיבורו של קלודל המצוי בין שתי אהבות אלה [קרוע] מפרפר מלא [פקפוקים] צער ספקות, ולכן כורע ברך לפני הרגש הגדול, הוא מכיר בגבולה של להט האהבה אשר נצטווה לעקרה לצמיתות.

בו בזמן חושב הוא שקשרים אלה עם היצירה אינם משהו שמחוץ לרצון האלוהי.

השכינה אם הפרידה, אסרה על שני האהובים למצוא זה את זו בחיי יום יום – – – מקרבת אותם ומקשרת אותם קשר מסתורי, היא קושרת ומפרידה, וכך לא יאבד כל אחד לבד, אלא יינצלו, כל אחד לבד רודריג ופרוהז, על אף האוקיאנוס המפריד ביניהם, כל אנחה אשר יפלוט האחד מוצאת את הדה בנפשו האהובה של השני, ומאופק אל אופק הקשיבו, הנה הם מדובבים חרש זה עם זו.

*

נכתב: ראשית שנות ה-30 לערך. דף טיוטה מרשימה על ספר של קלודל. בביבליוגראפיה של אסתר ראב לא נמצא זכר לרשימה שפירסמה על קלודל. לא הצלחתי לברר באיזה ספר מדובר.