רוח האדם מורכבת מלב ומוח – המוח השתלט על הלב, הוא רץ לפניו שיכור מהצלחותיו – לעלות לירח ולרדת, לתקוע סכין בלב עמיתיך אם בדברים ואם בסכין של ממש –

האדם משתכר מהישגיו וזנח לגמרי את “רגשות האלוהים” שיש בקרבו –

אנו זקוקים לתיקון יסודי – לייסוד טראסט נשמות גדולות, לייסד דרך לשוב אל “האלוהי” ולא אל המעשי – זאת לא אומרת שאנו צריכים לעכב את המוח – רק להגביל אותו בדרך לאיבודנו העצמי – כן, איבוד לדעת –

עלינו להיות מאושרים על כדור-הארץ שלנו – ולא להחריב את יופיו, להגדיל יעילותו לפרנסתנו – לתת לנו חמצן טוב לנשימה ועם זה מזון לנפש ולא רק למוח –

המוח בעוכרנו – אנו “חכמים להרע” וחכמים להרע לעצמנו וזה האסון –

רכב-ממונע, גז, חימום – אבל לא להרחיק לכת כי נידמה לי שהמחשבים יובילונו למשבר, הרחקנו לכת והגולם הזה יתנקם בנו פעם, השכל התפצל, עלה לסובטיליות כזאת שממנו תבוא רק מפלה –

והארץ הזאת, שבה קרה הנס הגדול והתחדשו בה חיינו העתיקים – מה קטנים אנו לעומת הנס הזה – ואם כי אנו מוסרים נפשנו עליו – אבל אנו עושים זאת לא בגאונות של העם שלנו –

בכל מקום בגולה היינו הסוחרים והפינאנסיסטים הטובים בעולם – כאן אנו מגמגמים במקצוע זה –

במימשל לא הצטיינו מעודנו – מלכים, פירודים, סיעות, מלחמת-אחים – וזה נותן בנו אותותיו גם כעת –

יש לנו חותמת של עם מופלא, והיא אותנטית – אבל הפגמים גם-כן גדולים –

עם שיצר את שיר-השירים, עם שאוצר בקירבו אפיזודה גדולה כמו מסדה – אנו גאונים אומללים –

התיקון הוא להנמיך את קולו של המוח – בהכרה כי הדבר הוא לטובתנו – גם אם קשה תהיה ההתנגשות עם רוח העולם שכולו דוהר בשביל ההישגים השכליים אלי אבדון –

מציון תצא תורה – יצרנו את התנ“ך, אולי בהתאמצות של כל כוחותינו ניצור תנ”ך חדש לעולם –

הסתכלות פנימה, התעלות גדולה, לפתוח פתחים בין לבבות – ליצור אפילו כת או כתות של טהורים, והרי עשינו כבר זאת – לא נזירות אלא התעלות: “טראסט” הלבבות: “הצנע”, ההקרבה, ההתעלות “למען תועלת עצמנו” בלשון הזמן.

הבה נהיה טובים, נעלים, האם באמת אין בכוחנו לעשות זאת – וגם לבער את הרע, להילחם באונס, בגניבה, בלשון-הרע, במירמה ושקר, להעלות קצת את חיית-האדם למדרגה יותר גבוהה – לא באופן של אוטופיה ישנה, וזאת דווקא באמצעים חריפים – ומודרניים –

*

נכתב: 1978. הרשימה פורסמה לראשונה: “עיתון 77”, אוקטובר 1978, יחד עם “אבוקות אור מתהלכות”. רשימה ללא כותרת שנמסרה לי יחד עם כתב-היד של “אבוקות אור מתהלכות”. אולי ביקשה לומר גם דברים אלה בטקס קבלת תואר יקיר פתח-תקווה?