זֹאת לָחַשׁ לִי בָּאָזְנַיִם

צִיץ קָטוּף, חָסוּד וָתָם:

"עַל רָעוֹת עוֹנְשִׁים שָׁמַיִם,

עַל טוֹבוֹת עוֹנֵשׁ אָדָם".

יֵשׁ מָשָׁל עַל כָּךְ בְּפִינוּ:

הַאֲזִינוּ!

* *

יוֹם אֶחָד פָּנָה רְאִי

אֶל סַבּוֹן לְיַד הַבֶּרֶז:

"מָה אוֹכֵל אוֹתְךָ, רֵעִי?

אֵיזֶה רַעַל, אֵיזֶה אֶרֶס?

כְּלוּם תּוֹלַעַת־הַסָּפֵק הִיא? מֵהֵיכָן סָפֵק מַר זֶה?

אוֹ, אוּלַי, מוּסַר־כְּלָיוֹת הוּא, שֶׁכָּל־כָּךְ אוֹתְךָ מַרְזֶה?

– “אוֹי, יָצָא עָלַי הַקֶּצֶף!” –

הַסַּבּוֹן עוֹנֶה בְּעֶצֶב:

"מִדֵּי יוֹם אוֹתִי דָנִים

בְּרוֹתְחִים וְצוֹנְנִים,

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב מְמָרְקִים וּמְעַנִּים!"

– “סוּר מֵרַע, אֵפוֹא, מִסְכֵּן! בִּתְשׁוּבָה חֲזוֹר נָא, רֵעַ!”

– הַחוֹשֵׁב אַתָּה, אִם כֵּן, שֶׁאֲנִי פּוֹשֵׁעַ?"

– "אֶלָּא מַאי, רְחִימָאִי? מִן הַסְּתָם, בְּךָ עָווֹֽן יֵשׁ:

אִם לֹא כֵּן, עַל מָה הָעֹנֶשׁ?"

– "עֲווֹנִי תִּרְצֶה לָדַעַת? הוּא כָּבֵד מִנְּשׂוֹא, אָחִי:

מְטַהֵר אֲנִי יָדַיִם – וְרוֹחֵץ עוֹלָם מִסְּחִי!"