– “בֶּרְל!”
– “מַֽה לָּךְ, זוּגָתִי?”
– "אַל תִּשְׁכַּח אֶת צָרָתֵנוּ:
יֵשׁ לַחְשׁוֹב בְּעוֹד מוֹעֵד עַל קוֹנֶה לְפָרָתֵנוּ!
הִיא כְּבָר פֶּגֶר אֲמִתִּי.
גַּם לָזֹאת, כְּבַיָּכוֹל, יִקָּרֵא פָּרָה חוֹלֶבֶת!
זֶה שָׁעָה אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
וְדוֹגֶרֶת עַל הַדְּלִי –
וְסוֹף־סוֹף, עָשְׂתָה לִי חֶסֶד וְהִרְטִיבָה אֶת הַכְּלִי".
– “חֲכָמָה אַתְּ, חַֽיָה־בֵּֽילֶה” –
בְּחִיּוּךְ עוֹנֶה רֶבּ בֶּר עַל דְּבָרֶיהָ אֵלֶּה:
"מִי שׁוֹטֶה יִרְצֶה לִקְנוֹת
נְבֵלָה כָּזֹאת?
זוֹ סְחוֹרָה, אֲשֶׁר תִּצְלַח רַק לְבֵית־הַמִּטְבָּחַיִם.
אֲדַבֵּר עִם קַצָּבִים: עִם רֶבּ זֵֽלִיק אוֹ רֶבּ חַֽיִּים". – –
הַשִּׂיחָה הַזֹּאת הִגִּיעָה לְאָזְנֵי הַבְּהֵמָה,
וְיָרַד עָלֶיהָ חשֶׁךְ – פַּחַד וְאֵימָה.
– “אִמָּא! אִמָּא!” – הִיא זוֹעֶקֶת: תְּחִנָּתֵךְ עָלַי הַפִּילִי!
הַחַלָּף – עַל צַוָּארִי! אִם לֹא אַתְּ לִי, מִֽי לִי?"
– “שֶׁקֶט! שֶׁקֶט, הַשְּׁכֵנָה!” –
הִתְעָרֵב הַכֶּלֶב “נֶבַח”:
"בֶּאֱמֶת, פָּרָה זְקֵנָה –
רַק אַחַת דָּתָהּ: לַטֶּבַח!
הַקַּצָּב אוֹתִי מַכִּיר: בָּאִטְלִיז אֲנִי בֶּן־בַּיִת –
וְאֶפְשָׁר, מֵעַצְמוֹתַיִךְ גַּם אֲנִי אֶטְעַם כְּזַיִת…"
– “דֹּם, נָבָל שֶׁכְּמוֹתְךָ!” –
גָּעֲתָה בִּשְׁיָר־כֹּחָהּ:
"גַּם אַתָּה, הַכֶּלֶב? מֵֽילָא,
אִם רֶבּ בֶּר וְחַֽיָּה־בֵּֽילֶה
יַסְגִּירוּנִי לַקַּצָּב,
זֶה מִטֶּבַע הַמַּצָּב.
כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לִי… בֶּאֱמֶת, אֲנִי נִזְכֶּרֶת,
אֵיךְ אִמִּי, זְכוּתָהּ תָּגֵן, לִי תָּמִיד הָיְתָה אוֹמֶרֶת,
כַּאֲשֶׁר אֶת עֲטִינֶיהָ הַחוֹלֵב הָיָה סוֹחֵט:
‘חֲלִיבָה הִיא רַק הָאָלֶף, וְהַתָּיו – חַלַּף־שׁוֹחֵט!’
כֵּן, הַצֶּדֶק עִם רֶבּ בֶּרְל… זֶה שְׂכָרִי עַל חֲלָבִי:
כָּל שְׁנוֹתַי אוֹתוֹ פִּרְנַסְתִּי – וְעַכְשָׁיו אוֹתִי יָבִיא
לַקַּצָּב רֶבּ זֵֽלִיק.
אַךְ אַתָּה, בֶּן־כֶּלֶב זָר – גַּם לְךָ בִּי חֵלֶק?
הוֹי, שִׁמְעוּ כֻּלְּכֶם סָבִיב!
בְּחָלָב לֹא הִשְׁקֵיתִיו,
יְדִידָה לוֹ לֹא הָיִיתִי,
שׁוּם טוֹבָה לוֹ לֹא עָשִׂיתִי –
וְגַם הוּא שׂוֹנֵא־בְּנֶפֶשׁ? הוֹי, רִבּוֹן־עוֹלָם!
שְׁמוֹר אֶת יְצוּרֶיךָ מִשִּׂנְאַת־חִנָּם!"