בְּרִישׁ־בְּרַשׁ! שִׁיף־שַׁף!
שֵׁד רוֹקֵד עַל פְּנֵי מַגָּף!
כָּל שֶׁעַז יוֹתֵר הָרֶקֶד,
כֵּן גּוֹבֶרֶת הַתִּבְרֶקֶת!
תַּאֲוָה הִיא לָעֵינַיִם, עֲשׂוּיָה לְרַאֲוָה!
אַךְ אוֹתוֹ מַגָּף יַחְסָן הוּא – וְגַם בַּעַל־גַּאֲוָה:
לְרַגְלוֹ אוֹתוֹ נוֹעֵל גְּבִיר־הָעִיר עַצְמוֹ, רֶבּ זֶרַח –
וְחוֹרֶה לוֹ: כְּלוּם יָאֶה לוֹ, לַמַּגָּף נִכְבַּד־הָעֵרֶךְ,
לְהַפְקִיר אֶת הַפַּרְצוּף
לְדִשְׁדּוּשׁ כָּל־כָּךְ חָצוּף?
וְעוֹד מִי הַמְדַשְׁדֶּשֶׁת?
בַּת־מִטְבָּח שְׁפָלָה: מִבְרֶשֶׁת!
"אִי־אֶפְשָׁר לִסְבּוֹל מִמֶּנָּה וְלָשֵׂאת אֶת הַחֻצְפָּה.
מִי יִתֵּן וְאַשְׁלִיכֶנָּה, כָּרָאוּי לָהּ, לָרִצְפָּה!
לְשַׁבְּרָהּ נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת!"
וְהַהִיא עוֹנָה בְּשֶׁקֶט:
"אַל בְּאַף,
אָדוֹן מַגָּף!
אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֶֽחָא, לְהַבְרִיק מִבִּלְעָדַי,
רַשָּׁאִית אֲנִי עָלֶיךָ לְרַקֵּד אֶת רִקּוּדַי!"