הָאָבִיב הֵבִיא עָלֵינוּ יוֹם־זָהָב שׁוֹפֵעַ־טֹהַר.
מֵאַלְפֵי דְלָיִים־שֶׁל־בְּדֹלַח הוּא שׁוֹפֵךְ שִׂמְחָה וָזֹהַר!
אַךְ – אֲבוֹי: בְּחַג־הָאוֹר
צִפֳּרַיִם, בְּנוֹת־הַדְּרוֹר,
נִכְלְאוּ בְּסֹהַר!
וְעַל מָה? עַל מָה הָעֹנֶשׁ? עַל־לֹא־כְלוּם… עַל מַתָּנָה:
עַל אֲשֶׁר שִׁמְּחוּ כָּל נֶפֶשׁ בְּזִמְרָה וּבְרִנָּה!
הֲנִשְׁחָט בְּעוֹלָמֵנוּ גַּם הַצֶּדֶק כְּיוֹנָה?
רַע וָמַר! סְגוּרָה הַדֶּלֶת,
וְהַכְּלוּב – חוּטִים־שֶׁל־פֶּלֶד!
הַבְּכִירָה יוֹשֶׁבֶת דֹּם – חֲרִישִׁית, שְׁקֵטָה, נִכְנַעַת…
הֵן יוֹדֵעַ כָּל בַּר־דַּעַת:
אִם נִמְנָע הוּא הָרָצוּי,
יֵשׁ לִרְצוֹת אֶת הַמָּצוּי!
וְאוּלָם הַצְּעִירָה – מִשְׁתּוֹלֶלֶת, מִשְׁתַּגַּעַת!
הִיא מוֹחָה! כִּגְדוֹל הַשֶּׁבֶר, כֵּן גּוֹבֵר גַּם עֹז מִרְדָּהּ.
הִיא פּוֹרֶצֶת וְקוֹפֶצֶת וְנוֹשֶׁכֶת בַּפְּלָדָה,
בְּדַלְתִּית־הַכְּלוּב נוֹקֶרֶת
וְאוֹזֶרֶת
כָּל כֹּחָהּ –
הִיא מוֹחָה!
“כְּלוּם נַקָּר אַתְּ?” – בָּהּ גּוֹעֶרֶת הַבְּכִירָה: "חִדְלִי, טִפֶּשֶׁת:
מַקּוֹרֵךְ כָּל־כָּךְ חַלָּשׁ הוּא, וְהַכְּלוּב – בַּרְזֶל וָעֶשֶׁת!
הֵרָגְעִי־נָא, בַּת־בְּלִי־שֶׁקֶט, תְּנִי מָנוֹחַ לְעַצְמֵךְ!"
אַךְ כֵּיצַד יִשְׁקוֹט אִי־שֶׁקֶט? אַדְּרַבָּה, אִמְרוּ־נָא, אֵיךְ?
וְהִנֵּה יַלְדָּה יוֹכֶבֶד אֶל הַכְּלוּב נִגְּשָׁה פִּתְאֹם.
הִיא רוֹאָה (תְּהִי כָּל עַיִן כַּפָּרַת עֵינֵי־הַתֹּם!),
אֵיךְ אוֹתָהּ צִפּוֹר נֶחְמֹדֶת
מִתְחַבֶּטֶת בַּמַּלְכֹּדֶת –
וְנִדְמֶה לָהּ: הַמַּקּוֹר
בְּלִבָּהּ נוֹקֵר נָקוֹר…
וּפָתְחָה יַלְדַּת־הַטֹּהַר
אֶת אֶשְׁנַב־הַסֹּהַר.
הַכְּלוּאוֹת פָּרְצוּ כַּחֵץ – לְשָׂדֶה פָּתוּחַ!
שָׁם יָשְׁבוּ לָהֶן עַל עֵץ בְּמֶרְחָק בָּטוּחַ.
“מִי פִּלֵּל לָזֹאת?” – אָמְרָה
הַשְּׁקֵטָה לַסּוֹרֵרָה:
"אַךְ הוֹדִי עַכְשָׁו בְּשֶׁקֶט:
לֹא אֲנִי הִיא הַצּוֹדֶקֶת?
כְּלוּם רָעַשְׁתִּי? כְּלוּם נוֹאַלְתִּי בַּבַּרְזֶל לַשָּׁוְא לִנְשׁוֹךְ?
וְהִנֵּה רְאִי: נִגְאַלְתִּי בְּדִיּוּק כָּמוֹךְ!
הַכְּדַאי הָיָה הָרַעַשׁ? מָה עֶרְכּוֹ וּמַה כֹּחוֹ?
אִם נִגְזוֹר נִגְזַר הַיֶּשַׁע – בּוֹא יָבוֹא בֵּין כֹּה וָכֹה!"
* *
כֵּן, אֱמֶת: יָבוֹא הַיֶּשַׁע – זֹאת אֵדַע גַּם בְּעַצְמִי…
אַךְ זִכְרוּ, שְׁקֵטִים, זִכְרוּ־נָא, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי!