יוֹם אֶחָד אֶל הַכַּוֶּרֶת שַׁדְּכָנִים שָׁלַח הַצְּנוֹן
בְּטוּב־טַעַם־וְסִגְנוֹן:
"מְבַקֵּשׁ אֲנִי, בַּר־צְנוֹנָא,
יַד בִּתֵּךְ, עַלְמָה דִבְשׁוֹנָה!"
(אֶת לִבּוֹ זֶה־כְּבָר כָּבַשׁ
זִיו חַלַּת־הַדְּבַשׁ).
צָחֲקָה מָרַת כַּוֶּרֶת: "חַ־חַ־חַ, חָתָן חָבִיב!
כַּנִּרְאֶה, כַּלָּה אַחֶרֶת – לֹא לְפִי יִחוּס אָבִיו!
הִתְכַּבְּדוּ־נָא וְהַגִּידוּ לְאֹותֹו אַבְרֵךְ־יָרָק:
אֵין יוֹנָה צְחוֹרָה יוֹרֶדֶת אֶל בַּר־צְנוֹן שׁוֹכֵן־אָבָק.
יְבַקֵּשׁ כַּלָּה אַחֶרֶת,
בַּת־מִינוֹ – חֲזֶרֶת!"
בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:
"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?
אַךְ דְּעוּ־נָא כִּי בֵּינְתַיִם
כָּל גּוּפִי רֻחַץ בְּמַיִם.
מְקַוֶּה אֲנִי, לָכֵן,
כִּי אֶמְצָא הַפַּעַם חֵן".
– “יְקַוֶּה!” – עוֹנָה הַגְּבֶרֶת: "אַךְ יִזְכֹּור אֶת מְקוֹרוֹ:
הַאֻמְנָם, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, יַהֲפֹךְ כּוּּשִׁי עוֹרוֹ?"
בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:
"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?
אַךְ דְּעוּ־נָא כִּי בֵּינְתַיִם אֶת עוֹרִי כָּלִיל קִלַּפְתִּי:
הִתְקַרְצַפְתִּי
בְּסַכִּין –
וְהִנֵּה כִּצְחוֹר־הַשֶּׁלֶג כָּל גּוּפִי עַתָּה מַלְבִּין!"
שׁוּב הַגְּבֶרֶת, הַכַּוֶּרֶת,
מְלַגְלֶגֶת וְאוֹמֶרֶת:
"וְתַרְבּוּת, חָתָן יַקִּיר?
הֲיִדְבַּק אָפוּן בַּקִּיר?"
בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:
"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?
וְאוּלָם נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת בְּדִבְשׁוֹנָה שִׁבְעָתַיִם:
בַּעֲדָהּ – בָּאֵשׁ וָמַיִם!
אֵחָתֵךְ וְאֶגָּזֵר!
וְאֵרַע בֵּינְתַיִם פֶּלֶא (אֵל עוֹזֵר לַמִּתְאַזֵּר):
בִּקְדֵרָה עַצְמִי טִגַּנְתִּי, וְרִכַּכְתִּי וְעִדַּנְתִּי־
וְנִהְיֵיתִי אֶלֶגַנְטִי,
כָּרָאוּי לְרוּם־כְּבוֹדֵךְ!
הָבָה נִשְׁתַּדֵּךְ!"
“וְאוּלַי?…” – חָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת:
"אֵין לִשְׁפּוֹט לְפִי אַדֶּרֶת:
הָאַדֶּרֶת הִיא שְׁחוֹרָה –
אַךְ הַנֶּפֶשׁ הִיא טְהוֹרָה!
הוּא אוֹהֵב אֶת הַיַּלְדָּה אַהֲבָה נִצַּחַת.
יֵאָמֵר לַדֶּבֶק טוֹב! בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת!"
וְהַצְּנוֹן יוֹצֵא לִרְקוֹד עִם דִּבְשׁוֹנָה יַחַד:
מְטַגֵּן עַצְמוֹ בִּדְבַשׁ, מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת.
בָּא הָרַב – וְחִישׁ, כַּדִּין,
מְסַדֵּר הוּא קִידוּשִׁין.
אַךְ בְּרָכָה, שֶׁמְּבָרֵךְ הוּא, מְעוֹרֶרֶת תַּדְהֵמָה…
מָה?
– “בּוֹרֵא פְּרִי־אֲדָמָה!”
הָא כֵּיצַד? וְהִיא, בַּת־חֶמֶד?
הַכַּלָּה? אֵינָה קַיֶּמֶת?
– “שְׁטוּת!” – עוֹנֶה הָרַב שִׁמְעוֹן:
“הִיא עַכְשָׁו – טְפֵלָה לַצְּנוֹן!”