לוגו
הַצְּנוֹן
מיקום ביצירה:
0%

יוֹם אֶחָד אֶל הַכַּוֶּרֶת שַׁדְּכָנִים שָׁלַח הַצְּנוֹן

בְּטוּב־טַעַם־וְסִגְנוֹן:

"מְבַקֵּשׁ אֲנִי, בַּר־צְנוֹנָא,

יַד בִּתֵּךְ, עַלְמָה דִבְשׁוֹנָה!"

(אֶת לִבּוֹ זֶה־כְּבָר כָּבַשׁ

זִיו חַלַּת־הַדְּבַשׁ).


צָחֲקָה מָרַת כַּוֶּרֶת: "חַ־חַ־חַ, חָתָן חָבִיב!

כַּנִּרְאֶה, כַּלָּה אַחֶרֶת – לֹא לְפִי יִחוּס אָבִיו!

הִתְכַּבְּדוּ־נָא וְהַגִּידוּ לְאֹותֹו אַבְרֵךְ־יָרָק:

אֵין יוֹנָה צְחוֹרָה יוֹרֶדֶת אֶל בַּר־צְנוֹן שׁוֹכֵן־אָבָק.

יְבַקֵּשׁ כַּלָּה אַחֶרֶת,

בַּת־מִינוֹ – חֲזֶרֶת!"


בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:

"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?

אַךְ דְּעוּ־נָא כִּי בֵּינְתַיִם

כָּל גּוּפִי רֻחַץ בְּמַיִם.

מְקַוֶּה אֲנִי, לָכֵן,

כִּי אֶמְצָא הַפַּעַם חֵן".


– “יְקַוֶּה!” – עוֹנָה הַגְּבֶרֶת: "אַךְ יִזְכֹּור אֶת מְקוֹרוֹ:

הַאֻמְנָם, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, יַהֲפֹךְ כּוּּשִׁי עוֹרוֹ?"


בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:

"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?

אַךְ דְּעוּ־נָא כִּי בֵּינְתַיִם אֶת עוֹרִי כָּלִיל קִלַּפְתִּי:

הִתְקַרְצַפְתִּי

בְּסַכִּין

וְהִנֵּה כִּצְחוֹר־הַשֶּׁלֶג כָּל גּוּפִי עַתָּה מַלְבִּין!"


שׁוּב הַגְּבֶרֶת, הַכַּוֶּרֶת,

מְלַגְלֶגֶת וְאוֹמֶרֶת:

"וְתַרְבּוּת, חָתָן יַקִּיר?

הֲיִדְבַּק אָפוּן בַּקִּיר?"


בְּרַם, הַצְּנוֹן הוּא בַּעַל־מֶרֶץ. וּדְבָרָיו כַּדָּרְבוֹנוֹת:

"אָנֹכִי בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ – וְאַתֶּן בְּעֶלְבּוֹנוֹת?

וְאוּלָם נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת בְּדִבְשׁוֹנָה שִׁבְעָתַיִם:

בַּעֲדָהּ – בָּאֵשׁ וָמַיִם!

אֵחָתֵךְ וְאֶגָּזֵר!

וְאֵרַע בֵּינְתַיִם פֶּלֶא (אֵל עוֹזֵר לַמִּתְאַזֵּר):

בִּקְדֵרָה עַצְמִי טִגַּנְתִּי, וְרִכַּכְתִּי וְעִדַּנְתִּי־

וְנִהְיֵיתִי אֶלֶגַנְטִי,

כָּרָאוּי לְרוּם־כְּבוֹדֵךְ!

הָבָה נִשְׁתַּדֵּךְ!"


“וְאוּלַי?…” – חָשְׁבָה הַגְּבֶרֶת:

"אֵין לִשְׁפּוֹט לְפִי אַדֶּרֶת:

הָאַדֶּרֶת הִיא שְׁחוֹרָה –

אַךְ הַנֶּפֶשׁ הִיא טְהוֹרָה!

הוּא אוֹהֵב אֶת הַיַּלְדָּה אַהֲבָה נִצַּחַת.

יֵאָמֵר לַדֶּבֶק טוֹב! בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת!"


וְהַצְּנוֹן יוֹצֵא לִרְקוֹד עִם דִּבְשׁוֹנָה יַחַד:

מְטַגֵּן עַצְמוֹ בִּדְבַשׁ, מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת.


בָּא הָרַב – וְחִישׁ, כַּדִּין,

מְסַדֵּר הוּא קִידוּשִׁין.

אַךְ בְּרָכָה, שֶׁמְּבָרֵךְ הוּא, מְעוֹרֶרֶת תַּדְהֵמָה…

מָה?

– “בּוֹרֵא פְּרִי־אֲדָמָה!”

הָא כֵּיצַד? וְהִיא, בַּת־חֶמֶד?

הַכַּלָּה? אֵינָה קַיֶּמֶת?


– “שְׁטוּת!” – עוֹנֶה הָרַב שִׁמְעוֹן:

“הִיא עַכְשָׁו – טְפֵלָה לַצְּנוֹן!”