שְׁמוֹ הוּא גוּלְיָא

בַּר־ בַּרְבּוּלְיָא.

מִי וּמַה הוּא, בִּמְחִילָה?

רַק בֻּלְבּוּס לַאֲכִילָה.

אַךְ שְׁמַנְמַן הוּא, וְצָמַח בְּקַרְקעַ אֲמֶרִיקָאִית,

וְאוֹהֵב “עוּרְבָא־פָּרַח”, שֶׁאֱמֶת בּוֹ אֵין כְּזַיִת –

בְּלוֹף כָּזוּב וּמְכֻזָּב

בְּסַנְדַּל־זָהָב.

וְהִנֵּה יוֹשֵׁב־לוֹ גוּלְיָא, בַּטְנוּנִי וַעֲגַלְגַּל,

בְּתוֹךְ סַל, עִם בְּנוֹת־בָּצָל

וּבְנוֹת לֶפֶת־לְמִינֶיהָ, בֵּין תַּנּוּר לְבֵין כִּירָה,

מִתְרַבְרֵב כִּגְבִיר־אוֹרֵחַ בֵּין קְרוֹבָיו בָּעֲיָרָה,

וּמַתְחִיל בְּסִפּוּרוֹ, הַסִּפּוּר הַבְּלוֹפִי:

"מֶה עָלוּב הוּא מְקוֹמְכֶם – אֵין בּוֹ שֶׁמֶץ יֹפִי!

שָׁם, בִּמְחוֹז מְכוֹרָתִי,

יֵשׁ לִי גַן־יָרָק פְּרָטִי;

אֲחֻזַּת־הַמִּשְׁפָּחָה הִיא, גַּן־אָבוֹת – וּבְתוֹךְ הַגָּן,

בֵּין עֲצֵי אֱגוֹז וְדֻבְדְּבָן

יֵשׁ לִי בֵּית־עָלִים קָטָן.

בִּרְצוֹתִי – בֵּיתִי צוֹמֵחַ,

בִּרְצוֹתִי – אֶל עָל פּוֹרֵחַ!"

– “בֶּאֱמֶת?”

"כִּמְעַט יוֹם־יוֹם

אֲנִי טָס בּוֹ לַמָּרוֹם.

שָׁם קוֹשֵׁר אֲנִי, מִמַּעַל לְעָבֵי־הַצַּחַר,

אֶת בֵּיתִי לִקְצֵה־שְׂפָמוֹ שֶׁל כּוֹכַב־הַשַּׁחַר,

מְטַיֵּל, הָלוֹךְ וָשׁוֹט,

וְשׁוֹמֵעַ חֲדָשׁוֹת –

אוֹ נוֹפֵשׁ מִן הַיָּגִיעַ

עַל צַלַּחַת־הָרָקִיעַ

וְחוֹטֵף שֵׁנָה קַלָּה."

– “זֶה נִפְלָא! מַמָּשׁ נִפְלָא!”

– אֲנִי בָּא אֶל בְּנֵי מָרוֹם – וְיָפְיִי מַזְהִיר אָז

כְּהַדְרַת הַחַמָּנִית בֵּין רָאשֵׁי הַתִּירָס.

אֲסַפֵּר לָכֶן בְּסוֹד

מַעֲשֶׂה יָפֶה מְאֹד:

יוֹם אֶחָד גִּלְּתָה בַּסֵּתֶר אַהֲבָה לִי הַחַמָּה!"

“מָה???”

– "כֵּן, גְּבִירוֹת, הִיא־הִיא, הַשֶּׁמֶשׁ בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ!

אַךְ וִתַּרְתִּי עַל הַחֶסֶד:

כֹּה חַמָּה הִיא וְרוֹפֶסֶת

בְּצֵאתָהּ מִנַּרְתִּיקָהּ.

מֵילָא, לֶטֶף… נְשִׁיקָה –

נִיחָא, מָה אִכְפַּת לִי?

אַךְ לִלְהוֹט – לְאַט לִי!

חוּץ מִזֶּה, גְּבִירוֹת, קָרְצָה לִי עֲדָשָׁה אַחַת זְהַבְהֶבֶת –

כּוֹכָבֹנֶת מְאֹהֶבֶת,

צְעִירָה, יָפָה, בַּת־חֵן –

אַךְ יוֹדְעֵי־דָבָר הֵחֵלּוּ אַחֲרֶיהָ לְרַנֵּן…

מִסְכֵּנָה! אַחְרִית מָרָה לָהּ: בִּגְלָלִי מֵרֹב תּוּגוֹת,

הִתְאַבְּדָה: קָפְצָה מִלְמַעְלָה וְנִתְּזָה עַל פְּנֵי גַגּוֹת!

אַךְ הַגֵּדְנָה: מַה פִּשְׁעִי? מִי אָשֵׁם לָהּ לַכּוֹכֶבֶת?

בְּפֵרוּשׁ, הָיְתָה חַיֶּבֶת

לְבַקֵּשׁ לָהּ בֶּן־זוּגָהּ

לֹא לְמַעְלָה מֵחוּגָהּ!

קֹדֶם כֹּל, דְּעִי־נָא, מִי אַתְּ! אִם יִצְרֵךְ אוֹתָךְ מוֹשֵׁךְ

לָעוֹמֵד מִמֵּךְ וָמַעְלָה – הֵן דָּמַיִךְ בְּרֹאשֵׁךְ!"

כָּךְ כּוֹזֵב לוֹ בַּר־בַּרְבּוּלְיָא, בְּלִי לֵאוּת וּבְלִי עַצְלוּת,

וּבֵינְתַיִם מִתְקָרֵב הוּא אֶל אַחַת מִבְּנוֹת־בַּצְלוּת.

מֵילָא, גּוּלְיָא הוּא רַק בְּלוֹפֶר, אַךְ לֹא זֶהוּ הָעִקָּר

(אַל יִהְיוּ דְּבָרַי קָשִׁים לוֹ: הוּא מִכְּבָר שׁוֹכֵן־עָפָר!).

הָעִקָּר שֶׁיְּשַׁנֵּנוּ

בְּנֵי מִינוֹ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ:

אַל הַטְרִיחַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְכוֹכְבֵי־הַפָּז מֵעָל –

לְהַנְחִיל בֻּלְבּוּס רוֹמַנְטִי נִצָּחוֹן עַל בַּת־בָּצָל!