כְּפָרָשׁ עַל הָאֻכָּף –

מִשְׁקָפַיִם עַל הָאַף.

קְצָת לָחוּץ הוּא, קְצָת סָמוּק הוּא, זֶה הָאַף הַמְמֻשְׁקָף –

אַךְ מֵצִיק לוֹ לֹא הַלַּחַץ:

מְצִיקִים עַזּוּת וָשַׁחַץ!

בִּזָּיוֹן הוּא וְחֶרְפָּה לוֹ נֶגְדָּה־נָּא לְכָל הָרְחוֹב:

וְכִי סוּס הוּא, שֶׁלְּפֶתַע יַעֲלוּ עָלָיו לִרְכּוֹב?

“הֲרֵי שִׂיא־פָּנִים אָנֹכִי! הִסְתַּלְּקוּ מִיָּד, בְּנֵי־חֶצֶף!” –

מְאַנְפֵּף הָאַף בְּקֶצֶף:

“מַה תְּפַסְתּוּנִי כְּגַזְלָן?”

וְהַלָּלוּ: שְׁתוֹק, נַזְלָן!

(אִי, גַּסִּים הַמִּשְׁקָפַיִם: בְּנִמּוּס פּוֹרְצִים הֵם פֶּרֶץ –

אַךְ דַּבֵּר נָא אַל רֶבּ חֹטֶם בְּסִגְנוֹן שֶׁל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!)

שְׁתוֹק! מָה רוּחַ־שֶׁל־גַּדְלוּת נִכְנְסָה בִּנְחִירֶיךָ?

אִם עָלִיָת עַל הַשִּׂיא, כְּלוּם עָלָה גַם מְחִירֶךָ?

אֵיזֶה כְּלִי מֻצְלָח אַתָּה –

תְּסַפֵּר הַמִּמְחָטָה!

וְעַל־כֵּן, אַל תִּתְנַפֵּחַ, שֶׁטִּפַּסְתָּ לַמְּרוֹמִים,

כִּי יוֹדְעִים הַחֲכָמִים

וַאֲפִילוּ אִידִיּוֹטִים,

מִיהוּ זֶה רֶבּ חֹטֶם!"

* *

“מַה חִדַּשְׁתָּ, בִּמְחִילָה?” –

תִּשְׁאָלוּנִי שְׁאֵלָה.

– לֹא חִדַּשְׁתִּי וְלֹא־כְלוּם: הַתְּמוּנָה מֻכֶּרֶת –

אַךְ אֹהַב בְּאַף מוּרָם לְהַרְבִּיץ סְנוֹקֶרֶת.