שׁוּר: עָרוּךְ כְּיַד הַמֶּלֶךְ הַשֻּׁלְחָן לְכָל פְּרָטָיו.

הַמַּפָּה הַמְגֹהֶצֶת – אֵין בָּהּ קֶמֶט, אֵין בָּהּ רְבָב.

כְּלֵי־זְכוּכִית בְּלִי שֶׁמֶץ־דֹּלַח

נוֹצְצִים כֻּלָּם כִּבְדֹלַח.

גַּם כָּל כַּף, מַזְלֵג, צַלַּחַת מַבְהִיקִים וּמַבְרִיקִים.

וּשְׁלשָׁה רֵעִים דְּבוּקִים –

הַיְנוּ, שְׁלשֶׁת בַּקְבּוּקִים,

הַבָּאִים תָּמִיד בְּצַוְתָּא לִסְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם:

יַיִן קַל וְיַי"שׁ וּמַיִם,

מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן־קְרִיצוֹת

לַכּוֹסוֹת הַנּוֹצְצוֹת.

וְהִנֵּה גַם מַמְלֵחָה! מְחֻלֶּקֶת הִיא לִשְׁתַּיִם:

בִּשְׁבִיל מֶלַח וּפִלְפֵּל (כְּלִי מַמְזֵר־מַמְזֵרָתַיִם!)

וְהִנֵּה מֻנָּח מַפְצֵחַ (בְּלִי שִׁנַּיִם – וְנַשְּׁכָן!)

וְהִנֵּה סַכִּין־שֶׁל־כֶּסֶף חַד־לָשׁוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן.

בְּקִצּוּר, הַכֹּל מוּכָן.

אַךְ טָרוּד עוֹד רֶבּ אַבְרֶמְל בְּעִסְקֵי מִסְחָר וָרֹכֶל

(יֵשׁ וְצָץ לְפֶתַע עֵסֶק בְּדִיּוּק לִפְנֵי הָאֹכֶל).

מָה עוֹשִׂים, אֵפוֹא, בֵּינְתַיִם הַכֵּלִים הָעֲרוּכִים?

כַּמּוּבָן, מְשׂוֹחֲחִים.

“מִי יִתֵּן” – פָּתַח הַיַּיִן – "וְנִרְאֶה עַל אֲדָמוֹת

יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת:

שֶׁדָּגִים יֵצְאוּ בְּזֶמֶר וְעוּגוֹת – בִּמְחוֹל־מַחְנַיִם!

מַה תִּמְתַּק אָז לְכָל פֶּה לְגִימָה ,לְחַיִּים'!"

– “לָמָּה לֹא? דְּבָרִים שֶׁל טַעַם!” – בְּחִיּוּךְ עוֹנֶה הַיַּי"שׁ:

"וַהֲרֵי הָיָה כְּבָר פַּעַם כַּדָּבָר הַזֶּה מַמָּשׁ:

עֵת בּוֹרֵא־פְּרִי־הַגֶּפֶן הִתְהוֹלֵל אָז בְּמִצְרַיִם,

אֶת הַיָּם לָגְמָה כְּיַי"שׁ הַחַמָּה מִן הַשָּׁמַיִם,

וּמֵרֹב שִׂמְחַת־לָצוֹן

הֶהָרִים רָקְדוּ כַּצֹּאן.

אַל יֵאוּשׁ! הַכֹּל אֶפְשָׁר עוֹד – רַק יְהִי רָצוֹן!"

– "כֵּן, צַפּוּ לַנְּצוּרוֹת! כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה אֱלֹהַּ,

מַטְאֲטֵא יוּכַל לִירוֹת, וְשִׁכּוֹר עִוֵּר – לִקְלוֹעַ!

הֵן יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ יְשׁוּעוֹת הָאֵל!" –

מַתִּיזָה הַמַּמְלֵחֹנֶת מֶלַח וּפִלְפֵּל.

– הוֹי, כּוֹפֶרֶת! אֶפִּיקוֹרֶת!

בְּעַצְמֵךְ הִנָּךְ שִׁכּוֹרֶת!" –

גָּעֲרָה בַּמַּמְלֵחָה

הַצַּלַּחַת הַשְּׁטוּחָה.

כָּאן נִשְׁמַע צִלְצוּל כַּפּוֹת. מִזְלָגוֹת חָרְקוּ שִׁנַּיִם:

"יְבוֹאוּהָ אֵשׁ וּמַיִם!

מְנֻוֶּלֶת! מַה לָּהּ כָּאן?

נְגָרְשָׁהּ מִן הַשֻּׁלְחָן!"

– “הַפִּלְפֵּל, מַמָּשׁ כַּכֶּלֶב, מִגְּרוֹנָהּ הָרַע נוֹבֵחַ!”

– “שֶׁתֵּלֵךְ לָהּ לַמָּקוֹם, בּוֹ פִּלְפֵּל שָׁחוֹר צוֹמֵחַ!”

– "הוֹי, מַפְצֵחַ! מַה תִּשְׁתּוֹק?

תְּפוֹס וּצְבוֹת אוֹתָהּ כַּחֹק!

הֵן הִלְכוֹת חָכְמַת־פִּצּוּחַ נְהִירוֹת לְךָ הֵיטֵב!"

– "כֵּן יְהִי לִבְּכֶם בָּטוּחַ – אַךְ אֵינֶנִּי מִתְעָרֵב:

כָּכָה־סְתָם אֵינִי פּוֹצֵחַ:

רַק אִם יֵשׁ הֶכְרֵחַ!"

– "הַשְׁמַעְתֶּם? – שָׁצַף הַיַּיִן: “מַה תֹּאמְרוּ עַל רַב־פַּצָּח”

הִתְבַּיֵּשׁ נָא, לֹא־יֻצְלַח!"

– “הִשְׁתַּתְּקוּ, לַעֲזָאזֵל!” – הַסַּכִּין חָתַךְ בְּקֶצֶף:

"הַס, מַזְלֵג וָכַף, בְּנֵי־חֶצֶף,

לוֹחֲכֵי־הַפִּנְכָּאוֹת!

גַּם אַתֶּם, בְּרִיּוֹת נָאוֹת,

בַּקְבּוּקֵי הַמַּשְׁקָאוֹת,

בּוֹשׁוּ, הִכָּלֵמוּ!"

– “מִי? אֲנַחְנוּ?”

– כֵּן, אַתֶּם! אַל נָא תִּתַּמֵּמוּ!

מַשְׁקְכֶם הַמְזֻיָּף לֵאלֹהִים קוֹרֵץ בְּעַיִן,

אַךְ הֲרֵיהוּ ‘מְשֻׁמָּד’: חֲצִי־מַיִם, חֲצִי־יַיִן –

וְאַתֶּם, צְבוּעִים, תָּעֵזּוּ לְהַטִּיף לַמַּמְלֵחָה?

עֵת לִלְמּוֹד כַּהֲלָכָה:

שֶׁקֶר סָר אַחְרֵי יִצְרֵהוּ,

וְהוּא שָׁר תְּהִלַּת־יוֹצְרֵהוּ –

וֶאֱמֶת נוֹתֶנֶת גַּם לָאֵל

לְהָרִיחַ רֵיחַ שֶׁל פִּלְפֵּל!"