הַס! הַקְשִׁיבוּ לַמִּלְמוּל!
הַחֲמוֹר לְיַד הַשַּׁעַר מְדַבֵּר עִם הֶחָתוּל:
"נוּ, שָׁלוֹם! מָחָר, בְּלִי נֵדֶר,
אִם הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר,
בַּשָּׁעָה הַמֻּקְדָּמָה
(הַיְנוּ, קֹדֶם שֶׁתִּסַּע־לָהּ
מֵאֻרְוָה שְׁחוֹרָה אֶל־מַעְלָה
מֶרְכָּבָה אֲדַמְדַּמָּה,
רְתוּמָה לַחֲמוֹרֶיהָ הַצְּחוֹרִים וְהַטּוֹבִים,
הַבּוֹלְעִים כִּבְלוֹעַ עֵשֶׂב אֶת יְרַק הַכּוֹכָבִים) –
לֹא אֶהְיֶה עוֹד כָּאן, רֶבּ מְיָאוּ:
יְמֵי־פֹּעַל בָּאוּ.
יַקִּירִי,
הֱיֵה בָּרִיא!
בְּוַדַּאי, תִּתְגַּעְגֵּעַ
עַל יְדִיד וָרֵעַ".
– אַל תִּשְׁאַל: הֵעָדֶרְךָ –
חֹר בְּלֵב הַמִּשְׁפָּחָה!
וַאֲנִי, מֵרֹב הַבֶּכִי עַל אָבְדַן כָּזֶה תַּכְשִׁיט,
אֶהֱפוֹך לְפֶלֶג־מַיִם אֶת הָעַיִן הַשְּׁלִישִׁית!
אַךְ הַסְבֶּר־נָא עַל פִּי שֵׂכֶל: לָמָּה, רֶבּ חֲמוֹרָא,
תֵּהָפֵךְ לְנָע־וְנָד? וְכִי לָנוּ פֹּה רַע?
צֵא נָא, רֵעַ, וַחֲשׁוֹב:
אֹכֶל יֵשׁ לְךָ לָרֹב;
בַּעֲלַת־הַבַּיִת זִיסְיָה הִיא טוֹבָה וְנֶאֱמֶנֶת,
מְתּוּקָה כְּמוֹ שַׁמֶּנֶת;
גַּם בַּבַּעַל, רֶבּ אַבְרֶמְל, אֵין לוֹמַר דָּבָר לִגְנַאי:
הוּא אִישׁ טוֹב…" –
– "עַל כָּל שׂוֹנְאַי!
בִּשְׁבִילִי הֲרֵיהוּ סֵמֶל
שֶׁל רָשָׁע, אוֹתוֹ אַבְרֶמְל!
שְׁמַע: אֲנִי, כִּמְעַט מֵרֶחֶם, מְשָׁרְתוֹ בֶּאֱמוּנָה,
מִדֵּי יוֹם נוֹשְׂאוֹ עַל שֶׁכֶם וְעוֹבֵד כַּמְּכוֹנָה,
אַךְ מִידֵי אוֹתוֹ צַר עַיִן
לֹא לִקַּקְתִּי דְבַשׁ עֲדַיִן.
אֶלָּא מַאי? נָחוּץ לִי דְבַשׁ?
מִסְתַּפֵּק אֲנִי בְּקַשׁ!
אַךְ רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת: אִם חוֹמֵד אוֹתוֹ בַּרְנַשׁ
לַהֲפוֹךְ מַקְלוֹ לְרֶסֶק,
מַה שַּׁיָּךְ גַּבִּי לָעֵסֶק?
וְלֹא דַי לְרֶבּ אַבְרֶמְל שֶׁחוֹתֵךְ הוּא אֶת הָעוֹר –
גַּם בַּלֵּב נוֹקֵב הוּא חֹר!
מַעֲלִיב אוֹתִי כָּל רֶגַע בְּשֵׁמוֹת שֶׁל כֹּלֶם:
,רֹאשׁ־בְּהֵמָה! הֶדְיוֹט! – צוֹעֵק הוּא: לֶמֶךְ! טֻמְטוּם! גֹּלֶם!'
נוּ, וְעוֹד מִינֵי־מִלּוֹת
שֶׁבּוּשָׁה לִי לְגַלּוֹת,
הוּא מוֹצִיא מִפִּיהוּ.
בְּקִצּוּר, עוֹכֵר יָמַי וּמוֹצֵץ דָּמִי הוּא!"
– "נוּ, אִם כָּךְ,
שָׁלוֹם וּבְרַח!
מְאַחֵל אֲנִי לְךָ הַצָּלָה וָרֶוַח!"
– רַב־תּוֹדוֹת עַל הַבְּרָכָה! דְּרוֹשׁ בִּשְׁלוֹם רֶבּ נֶבַח!"
שֶׁמָּא, מִישֶׁהוּ סָבוּר,
שֶׁהָיָה זֶה רַק דִּבּוּר?
לֹא: בְּטֶרֶם שֶׁמֶשׁ אוֹרָה,
אָץ לַדֶּרֶךְ רֶבּ חֲמוֹרָא.
הַשֵּׁנָה עָלָיו עָרְבָה,
אַךְ כְּאִלּוּ הִתְעָרְבָה
יַד־פְּלָאִים – וְהוֹצִיאַתּוּ בִּזְנָבוֹ מִן הָאֻרְוָה.
זֶה שָׁלשׁ שָׁעוֹת בְּעֵרֶךְ
הוּא דוֹהֵר עַתָּה בַּדֶּרֶךְ
לַמֶּרְחָק הַלֹּא־נוֹדָע –
וְעֵינָיו זָרוֹת תִּרְאֶינָה מֵעוֹלַם־הָאַגָּדָה.
עַל אֲתוֹן־בִּלְעָם חוֹשֵׁב הוּא, פְּאֵר־הָאֲתוֹנוֹת,
שֶׁהָיוּ שְׁגוּרוֹת בְּפִיהָ שֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת…
עַל חֲמוֹר שֶׁל הַמָּשִׁיחַ: "שֶׁמָּא, יוֹם זֶה לֹא רָחוֹק:
אָז מַקֵּל שְׁקֵדִים יַפְרִיחַ, צוּר יִתֵּן קוֹלוֹ בִּצְחוֹק…
וְאוּלַי… בִּשְׁבִיל מָשִׁיחַ
הַבּוֹרֵא אוֹתִי הוֹכִיחַ?.."
גַּל־שִׂמְחָה אוֹתוֹ שָׁטַף.
לֹא דוֹהֵר הוּא, אֶלָּא עָף!
… וְהֵיכָן הוּא רֶבּ אַבְרֶמְל,
הַשּׁוֹבֵר מַקְלוֹת בְּלִי חֶמֶל?
מַה פֵּרוּשׁ, הֵיכָן הִנֵּהוּ? בִּמְקוֹמֹו – עַל הָאֻכָּף!