לוגו
אוֹפַנִּים
תרגום: חנניה ריכמן
מיקום ביצירה:
0%

עֲגָלָה נָעָה בַּדֶּרֶךְ – וְחוֹרְקִים הָאוֹפַנִּים.

לְחֻפָּה בַּכְּפָר נוֹסַעַת לַהֲקָה שֶׁל נַגָּנִים.

לֹא, סְלִיחָה, טָעוּת קְטַנָּה:

הֵם חוֹזְרִים מֵחֲתֻנָּה!

יְגֵעָה הִיא הַתִּזְמֹרֶת,

עֲיֵפָה כְּדֵי סְחַרְחֹרֶת.

עַל כֻּלָּם נוֹסֶכֶת רוּחַ נִים־לֹא־נִים –

כָּל הַלַּיְלָה הֵם נִגְּנוּ, הַנַּגָּנִים,

יְנַגְּנוּ עַתָּה הָאוֹפַנִּים.


מַגִּיעִים לְיַּעַר –

וְחוֹנִים בַּמַּעַר.

הַנּוֹסְעִים שָׂמְחוּ מְאֹד

לְחַלֵּץ הָעֲצָמוֹת.

מִקְצָתָם טִיְּלוּ וְסָחוּ, מִקְצָתָם שָׁכְבוּ וְנָחוּ.

הַסּוּסִים הֻתְּרוּ בֵּינְתַיִם וְיָצְאוּ לִרעוֹת בָּאָחוּ.


עַד שֶׁנָּחָה הַפָּמַֽלְיָּא,

הִתְיַשֵּׁב רֹאשָׁהּ, רֶבּ גְּדַלְיָה,

לְשׂוֹחֵחַ וְלִטְעוֹן

עִם אֶפְרַיִם הָעֶגְלוֹן.

בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ, הִנִּיחַ

כִּנּוֹרוֹ לְיַד אוֹפַן;

הָאוֹפַן הַפַּטְפְּטָן

חִישׁ פָּתַח בְּשִׂיחַ.


“שְׁמַע” – אוֹמֵר הוּא – "שְׁמַע, כִּנּוֹר, אָחִי!

רַק אַתָּה תָּבִינָה לְרוּחִי.

פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הָעוֹלָם הָיָה לְתֹפֶת;

אֵין בּוֹ טַעַם, אֵין בּוֹ שֶׁלֶו – יֵשׁ רַק הֶבֶל וְזִיֹפֶת:

הַב לוֹ רַק בִּלְבּוּל־יוֹצְרוֹת,

רַק תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת!

מָה אֶשְׂנָא אוֹתָהּ זְמַרְמֹרֶת, רַעַשׁ־גַּעַשׁ רֵיקָנִי…

שִׁיר־חֶפְצִי הוּא לַחַן־חֶרֶשׁ, רַךְ, עָדִין וְלַטְּפָנִי.

הַהִקְשַׁבְתָּ לִי בַּדֶּרֶךְ? הֲשָׁמַעְתָּ נִגּוּנִי?

זוֹ גְנִיחֹנֶת

אֲנָחֹנֶת

שֶׁצְּלִילֶיהָ כֹּה דַּקִּים

וְרַכִּים וּמְתוּקִים,

וּבַת־קוֹל תַּחֲנוּנֶיהָ מַפְלִיגָה לַמֶּרְחַקִּים…

סִלְסוּלֶיהָ, גִּלְגּוּלֶיהָ – שִׂיא כִּשְׁרוֹן אָמָּנוּתִי!

נוּ, יָפָה נְגִינָתִי?

אֶלָּא מַאי? חֶסְרוֹן אֶחָד לָהּ… שֶׁנּוֹלְדָה לֹא־מְמֻזֶּלֶת.

אִם מַזָּל, חָלִילָה, אַיִן – טוֹב לָמוּת מִחְיוֹת בַּחֶלֶד!

מִי יָבִין לִי, מִי יוֹדֶה לִי עַל קוֹלִי זֶה הַמַּקְסִים,

אִם שׁוֹמְעַי – סוּסִים?

הִתְבּוֹנֵן, עֲשֵׂה־נָא חֶסֶד,

בְּאוֹתָהּ בְּרִיָּה גַסָּה –

הַסּוּסָה!

בְּנַגְּנִי הִיא רַק כּוֹעֶסֶת:

“שְׁתוֹק וְסַע, שְׁתוֹק וְסַע!”

וּשְׁכֵנָהּ, שׁוֹטֶה וָלֶמֶךְ,

הַחוֹשֵׁב עַצְמוֹ בַּר־סֶמֶךְ,

מִתְלוֹצֵץ: "הָאוֹפַנִּים –

נִצְטָרֵד קוֹלָם בִּפְנִים.

יֵשׁ לִשְׁטוֹף אוֹתָם בְּזֶפֶת!" – הוֹי, גַּרְגֶּרֶת מְחֻצֶּפֶת!

בִּמְחִילָה, יִשְׁטוֹף בְּזֶפֶת אֶת אָזְנוֹ הַמְזֻיֶּפֶת!

כֵּן, סוּסִים – הֲרֵי סוּסִים הֵם. צֵא בַּקֵּשׁ מִסּוּס כִּבּוּד!

רַק חֲבָל עַל כִּשְׁרוֹנִי לִי, שֶׁיֵּלֵךְ פֹּה לְאִבּוּד!"


– “אֲבֵדָה זוֹ לֹא נַסְפִּידָה, כִּי מִמֶּנָּה לֹא נַפְסִידָה” –

סָח בְּלַעַג הַכִּנּוֹר לוֹ וְהֵסֵב עֵינָיו הַצִּדָּה.

(מַעֲנֶה חָצוּף וְגַס!

אִי, כִּנּוֹר לֹא־מְנֻמָּס!)


– “נוּ, בָּרוּר לִי כְּבָר” – אָמַר הָאוֹפַן בְּשֶׁקֶט:

"מִגְּרוֹנוֹ שֶׁל הַכִּנּוֹר הַקִּנְאָה זוֹעֶקֶת.

וְרַק זֹאת לִי תֶּחֱרֶה: אֵיךְ כָּל־כָּךְ הִטְפַּשְׁתִּי,

שֶׁפִּתְאֹם מִמִּתְחָרֶה רַחְמָנוּת בִּקַּשְׁתִּי?"