דְּלִיק! הֻצַּת גַּפְרוּר לְפֶתַע, הִשְׁתַּלְהֵב וְהִזְדַּהֵר –
וְנָשַׁק בְּמֶתֶק־אשֶׁר נְשִׁיקַת־יְקוֹד לַנֵּר.
וְנִשְׁמַת הַנֵּר – פְּתִילֹנֶת –
לִתְחִיָּה חָזְרָה מֵחֹנֶט:
כִּשְׂפָתַיִם אוֹהֲבוֹת
הִתְמַזְּגוּ הַלֶּהָבוֹת.
אַךְ קָצָר הוּא רֶגַע־כֹּשֶר:
כְּבָזָק חוֹלֵף הָאשֶׁר.
הַגַּפְרוּר,
חָרוּךְ־אַפְרוּר,
אֵין־אוֹנִים נוֹפֵל לְמַטָּה…
– "נוּ, פּוֹחֵז חֲמוּם־הַמֹּחַ, מַה פָּעַלְתָּ, מַה בִּצַּעְתָּ
בְּאִשְּׁךָ וּבְרַק־רִשְׁפָּהּ?" –
כָּךְ אוֹמֶרֶת הָאַשְׁפָּה
לַגַּפְרוּר עַל הָרִצְפָּה:
"הֵן עַכְשָׁו אַתָּה כָּמוֹנִי:
שׁוּב לְאִישׁ אֵינְךָ נָחוּץ
וְעִמִּי תֻּשְׁלַךְ לַחוּץ".
– “לֹא!” – הֵשִׁיב לָהּ הַגַּפְרוּר: "לֹא כָּמוֹךְ אֲנִי, בַּת־עֹנִי!
אֵין קִצִּי הַמְפֻחָם
כְּחֶלְקֵךְ הַמְזֹהָם:
עוֹלָמִי נִקְנָה בִּן־רֶגַע וְעָשְׁרִי הוּא רַב מִסְּפוֹר –
כִּי בְּרֶגַע זֶה נָתַתִּי וְקִבַּלְתִּי אֵשׁ וָאוֹר!"