זֶה אָבִיב, לַעֲזָאזֵל? אֶת עָרְפָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ תֶּפֶן:

הָרָקִיעַ הִתְכַּרְבֵּל בְּפַרְוָה שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן

וְלָבַשׁ צוּרָה שֶׁל סָבְתָא, שֶׁחָטְמָהּ הֵחֵל לִדְלוֹף –

וְדוֹלֵף בְּלִי סוֹף.

גַּם עֵינֶיהָ הַדְּלוּחוֹת מִתְחָרוֹת יָפֶה בַּחֹטֶם.

עֶצֶב לַח וּמְלֻכְלָךְ. וּבַלֵּב – טִמְטוּם וָאֹטֶם.

גַּם הַקֶּשֶׁת־בֶּעָנָן –

סֵמֶל יֹפִי רַעֲנָן

וְתִקְוָה זְהַרְהֹרֶת –

נִצְטַמְּקָה בִּשְׁלַל־צְבָעֶיהָ וְהָפְכָה צִפֹּרֶת;

וּבָרְחָה־לָהּ הָלְאָה־הָלְאָה, וְיָשְׁבָה עַל עֲרָבָה,

עֵץ־בָּכוּת, לְיַד חֻרְבָה,

וְהֵחֵלָּה לְהַקְשׁוֹת

כָּל אוֹתָן קֻשְׁיוֹת עִקְּשׁוֹת,

שֶׁעֲדַיִן שׁוּם חָכָם לֹא תֵּרְצָן בַּסֵּפֶר:

לְשֵׁם מָה תַּבְרִיקִי, אֵשׁ, אִם סוֹפֵךְ לְאֵפֶר?

לֹא צָמְחוּ עוֹד, לֹא גָדְלוּ עוֹד שִׁבֳּלִים בִּשְׂדוֹת־הַבָּר –

וּבַלַּיְלָה בָּרָקִיעַ הַחֶרְמֵשׁ עָלָה זֶה־כְּבָר!

לְשֵׁם מָה תִּסֹּב הָאָרֶץ כִּסְחַרְחֶרֶת בֶּחָלָל?

לְשֵׁם מָה יָנִיעַ תַּיִשׁ זְקַנְקַנּוֹ הַמְדֻבְלָל?

וְשָׁמַיִם שֶׁיַּשְׁמִימוּ בַּבְּרֵכָה הָעֲגוּמָה,

וּזְקֵנָה סוֹרֶגֶת־גֶּרֶב וְנָמָה אֶת נִמְנוּמָהּ –

לְשֵׁם מָה זֹאת, לְשֵׁם מָה?

תֵּיקוּ! עוֹד גּוֹרֶפֶת חֹטֶם הַזְּקֵנָה שֶׁבַּשָּׁמַיִם

וְחוֹלֶבֶת נְחִירֶיהָ כַּעֲטִין שׁוֹפֵעַ־מַיִם.

וְחוֹשֶׁבֶת שׁוּב הַקֶּשֶׁת: "לְפָנִים נָפַל נִיצוֹץ,

כּוֹכָבוֹן כָּחֹל, לָאָרֶץ – וְנִתְקַע, מִסְכֵּן, בַּבֹּץ,

בְּדוֹמֶה לְחִפּוּשֹׁנֶת, הַנּוֹפֶלֶת עַל הַגַּב,

וְרַגְלֶיהָ תְּפַרְכֵּסְנָה בְּחֶבְלֵי פִּרְפֹּרֶת־שָׁוְא.

וְ“גִלְגּוּל” בִּדְמוּת צְפַרְדֵּעַ בַּבִּצָּה יוֹשֵׁב נֶחְבָּא;

מְקַרְקֵר הוּא, וְנִדְמֶה לוֹ: ‘זֶה – עוֹלָם הַבָּא’.

וַאֲנִי? אֲנִי עַצְמִי מָה?

מָה אֶמַּק פֹּה וְאַשְׁמִימָה?

מָה עוֹשָׂה אֲנִי בֵּין אֵלֶּה? מַה צְּרִיכָה וּמָה רוֹצָה?

מָה עִנְיָן בָּזֶה, מַה טַּעַם? אֵין תְּשׁוּבָה – וְאֵין מוֹצָא!"

וּפִתְאֹם עַל פְּנֵי הַקֶּשֶׁת קֶרֶן־פָּז הִתְנוֹצְצָה.

זֶה כִּידוֹן־חַמָּה הִבְקִיעַ

פַּרְוָתוֹ שֶׁל הָרָקִיעַ.

וּמִיָּד כְּאִלּוּ כֶּשֶׁף רוּחַ־גִּיל בַּכֹּל הֵפִיחַ:

אַבָּא־שַׁחַק, אִמָּא־אֶרֶץ, עֵשֶׂב, פֶּרַח, עֵץ וָשִׂיחַ;

וְאוֹתוֹ צָעִיף יָרֹק, הִנּוּמַת־כַּלָּה נֶחְמֶדֶת

(זֹאת אוֹמֶרֶת, הַיְרֹקֶת עַל אוֹתָהּ בְּרֵכָה־עוֹמֶדֶת):

וְאוֹתָהּ הַחִפּוּשֹׁנֶת, הַשּׁוֹכֶבֶת אַפְּרַקְדָּן –

וְרַגְלֶיהָ תְּפַזֵּזְנָה כְּקַרְנֵי כּוֹכָב רַקְדָּן;

וְאוֹתוֹ אָמַּן־קְפִיצָה –

הַצְּפַרְדֵּעַ בַּבִּצָּה;

וְאוֹתָהּ זְקֵנָה כְּשֵׁרָה וְנִלְבֶּבֶת – סָבְתָא,

וְגַם שְׁתֵּי מַסְרֵגוֹתֶיהָ, הָרוֹקְדוֹת בְּצַוְתָּא,

הַנּוֹשְׁקוֹת כְּזוּג־יוֹנִים זוֹ אֶת זוֹ בְּלִי־הֶרֶף,

תּוֹךְ כְּדֵי עִסּוּק חָרוּץ בִּסְרִיגַת הַגֶּרֶב;

וְאוֹתוֹ זְקַנְקַן דַּקִּיק

שֶׁל הַתַּיִשׁ הַמַּצְחִיק;

וְזִמְזֹמֶת הַדְּבוֹרִים, הַטּוֹרְחוֹת בְּפֶרֶךְ –

נִתְמַלְּאוּ לְפֶתַע טַעַם וְעִנְיָן וָעֵרֶךְ.

וְעַל מֵצַח־הַשָּׁמַיִם, מוּל תִּפְאֶרֶת־הַחַמָּה,

הִשְׂתָּרְעָה פִּתְאֹם הַקֶּשֶׁת מְלוֹא הַזִּיו וְהַקּוֹמָה.

* *

מָה? לֹא טוֹב הוּא הָעוֹלָם?

מְטֻפָּשׁ? חָשׁוּךְ? נִכְלָם?

וְיֵאוּשׁ חוֹדֵר לַנֶּפֶשׁ – וְתִקְוָה לָהּ אַיִן?

הוֹי, חַבְרַיָּא, רַק תִּקְרוֹץ נָא שֶׁמֶשׁ לָנוּ עַיִן!