רַק אִישׁ־עֶרְגָּה יֵדַע

מַה מְּאֹד נַפְשִׁי סוֹבֶלֶת;

בּוֹדֵד וּמְבֻדָּד

מִשְׂשׂוֹן הַחֶלֶד

אֶרְאֶה מַה שֶּׁמִּצַּד

מִזֶּה לִרְקִיעַ תְּכֵלֶת;

וַאֲשֶׁר אוֹתִי חָמַד

רָחַק וְאֵין תּוֹחֶלֶת.

לִבִּי סְחַרְחַר. תּוּקַד

בּוֹ אֵשׁ אוֹכֶלֶת.

רַק אִישׁ־עֶרְגָּה יֵדַע

מַה מְּאֹד נַפְשִׁי סוֹבֶלֶת.

י.וו. גֵיטה