תּוֹךְ לֶב לַמְבֶּרְגְּ סַכִּין, לְצַוַּאר לָטוּר פַּלְצוֹר,

וְאַחֲרֵיהֶם יָבֹאוּ גַם אֲחֵרִים בַּתּוֹר,

הַחִלֹּתָ הָעָם, לִהְיוֹת אַדִּיר סוֹף סוֹף,

אָמְנָם כָּל זֶה יָפֶה, אָמְנָם כָּל זֶה טוֹב,

וְאוּלָם בָּזֶה לֹא תָּחִישׁוּ אֶת הַקֵּץ –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

שָׁוְא תִּקְצֹר אֶת הַדַּרְדַּר עַד אֵין-סוֹף,

אֲשֶׁר נִכַּשְׁתָּ הַיּוֹם, שׁוּב יִפְרַח לָרֹב.

לַשָּׁוְא תִּגְדַּע אֶת צַמֶּרֶת הָאִלָּן,

הוּא שׁוּב יַצְמִיחַ פֹּארֹתָיו עִם הַזְּמָן.

עָקְרֵהוּ מִשָּׁרְשׁוֹ לְבַל הָנֵץ יָנֵץ –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

אוֹ אוּלַי עֲדַיִן לֹא לָמַדְתָּ, הוֹי הָעָם,

לִשְׂנֹא אֶת הַמֶּלֶךְ שִׂנְאַת נֶפֶשׁ וָדָם?

הוֹי, אִלּוּ יָכֹלְתִּי אֶל קִרְבְּכֶם לִשְׁפֹּךְ

אֶת הַשִּׂנְאָה הַפְּרוּעָה, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ

לְבָבִי נִגְרֶשֶׁת כְּיָם דִּי-נוּר אֵין קֵץ! –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

כָּל מוֹרָשֵׁי לְבָבָם פּוֹרִים רוֹשׁ וְעָוֹן,

כְּבָר מִבֶּטֶן אִמָּם שׁוֹפֵעַ הַזָּדוֹן,

שְׁטוּפֵי קְלוֹן-פֶּשַׁע חַיֵּיהֶם כֻּלָּם

מִמַּבַּט אִישׁוֹן-עֵינָם יַקְדִּיר הָעוֹלָם,

וְהַקַּרְקַע בָּהּ רוֹקְבִים סָרֵס תִּסָּרֵס –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

הַמּוֹלֶדֶת כָּל אַפְסֶיהָ שְׂדֵה מִלְחָמָה,

הַמָּוֶת בָּהּ יִקְצֹר לִשְׁאִיָּה וּשְׁמָמָה,

פֹּה כְּפָר בּוֹעֵר, שָׁם מִתְיַקֶּדֶת עִיר,

וְרִבּוֹא יְלָלוֹת פּוֹלְחוֹת אֶת הָאֲוִיר

וְהַמָּוֶת וְהַשֹּׁד – זֶה לִבָּם חָפֵץ!

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!

לַכֹּל בָּעוֹלָם יֻטֶּה חֶסֶד וַחֲנִינָה,

רַק לֹא לַמְּלָכִים, לָהֶם אַף כִּמְלֹא נִימָה!

אֶת חַרְבִּי וְנִבְלִי אַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם,

מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲנִי אֶהְיֶה תַּלְיָן,

אִם אִישׁ מִשּׁוּרוֹתֵיכֶם הָעֵז לֹא יָעֵז –

תְּלוּ אֶת הַמְּלָכִים עֲלֵי עֵץ!