חֶרֶב-אָבוֹת רְוַת-דָם

מָחְלָדָה תְּלוּיָה שָׁם,

אֵינָה מַבְרֶקֶת לְמִשְׁעִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

רַק בַּטְלָן חַי חַיֵּי-הוֹד,

אֲנִי חַי, כִּי לֹא אֶעֱבֹד,

הֶעָמָל הוּא לֶעָנִי ­–

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

סֹל, הֶדְיוֹט, לִי אֶת הַדֶּרֶךְ,

הֵן סוּסְךָ מוֹשֵׁךְ בְּפֶרֶךְ,

הַאֲכַתֵּת לִי אֶת רַגְלִי? –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי?

אוּלַי לַעֲסוֹק בְּמַדָּעִים?

הַמְּלֻמָּדִים הֵם חֵלְכָּאִים.

קְרֹא וּכְתֹב לֹא עִנְיָנִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

גַם מִקְצֹע לִי אָמְנָם,

אֵין דוֹמֶה לוֹ בָּעוֹלָם:

אֱכֹל וּשְׁתוֹת בְּלִי דֳמִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

טוֹב שֶׁלֹּא אֶפְרַע מִסִּים,

מִשְׁקִי הַקָּט חַי בְּנִסִּים,

אַךְ חוֹבוֹת בְּשֶׁפַע לִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!

בְּבֵית-אָבוֹת וּבִזְכוּת-ישֶׁן,

אַחֲרֵי בְּלוֹת חַיַּי בְעֶשֶׁן,

מַלְאָכִים יַעֲלוּ אוֹתִי –

אֲנִי אָצִיל מַדְיָארִי אֲנִי!