אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת בְּמַטְמְעֵי שַׂרְעַפִּים

בְּכוֹכַב-הָעֶרֶב שֶׁל עֵינַיִךְ

תְּקוּעוֹת אִישׁוֹנַי,

כְּאִלּוּ הַיּוֹם רְאִיתִיךְ רִאשׁוֹנָה –

אַתְּ הַכּוֹכָב,

אֲשֶׁר כָּל קֶרֶן-אוֹרוֹ הַנֹּגַהַת

נַחַל-הָאַהֲבָה הִנֶּהָ,

הַנִּשְׁפָּךְ אֶל תּוֹך יָם-נִשְׁמָתִי. –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת תָּעִיפִי

אֶת מֶבָּטֵךְ עָלָי,

יוֹנָה תַּמָּה זוֹ,

אֲשֶׁר כָּל נוֹצָה וְנוֹצָה שֶׁלָּהּ

עֲנַף זֵית הַשַּׁלְוָה הִנֶּהָ,

וְשֶׁמַּגָּעָהּ מֵטִיב כָּל-כָּכָה.

יַעַן כִּי רַךְ הוּא מִכָּל מֶשִׁי

וּמִכָּל כַּר-עֶרֶשׂ עָנֹג הוּא, –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת צְלִילֵי-קוֹלֵךְ יִתְרַנֵּנוּ,

צְלִילִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר לוּ יִשְׁמָעוּם

עֲצֵי-הַחֹרֶף הַחֲרוּרִים

וְהֵנֵצּוּ עֳפָאִים יְרֻקִּים

בְּחָשְׁבָם,

כִּי הִנֵּה בָּא הָאָבִיב,

גוֹאֲלָם הַכָּמוּהַּ כָּל-כָּךְ,

יַעַן כִּי הַזָּמִיר קוֹלוֹ יַשְׁמִּיעַ –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

עֵת סַפִּיר-שְׂפָתַיִךְ הַיּוֹקֵד

יִגַּע בִּשְׂפָתָי,

וְנַפְשֵׁנוּ בְּאֵשׁ הַנְּשִׁיקָה מִתְמַתֶּכֶת

כְּהִתְמַתֵּךְ בַּשַּׁחַר הַיּוֹם וְהַלֵּיל,

וְכָל הָעוֹלָם נָמוֹג מֵעֵינָי.

נָמוֹג מִמֶּנִּי הַזְּמָן

וְאֵת כָּל עֶדְנֵי מִסְתּוֹרָיו

יַשְׁפִּיעַ עָלַי הַנֶּצַח –

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,

אֶת אִמּוֹ-הוֹרָתוֹ שֶׁל אָשְׁרִי,

בִּתּוֹ הָאֶרְאֵלָה

שֶׁל דִּמְיוֹן מַעְפִּיל שָמָיְמָה,

עֲלִיל נֹגַהּ, הַמַּחְפִּיר

אֶת תִּקְוֹתַי הַנּוֹעָזוֹת בְּיוֹתֵר.

אוֹצַר-נַפְשִׁי הַיְחִידִי,

הָעוֹלֶה עַל עוֹלָם שָׁלֵם וּמְלֹאוֹ

אַת רַעְיָתִי הָרַכָּה הַיָּפָה,

אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?