אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,
עֵת בְּמַטְמְעֵי שַׂרְעַפִּים
בְּכוֹכַב-הָעֶרֶב שֶׁל עֵינַיִךְ
תְּקוּעוֹת אִישׁוֹנַי,
כְּאִלּוּ הַיּוֹם רְאִיתִיךְ רִאשׁוֹנָה –
אַתְּ הַכּוֹכָב,
אֲשֶׁר כָּל קֶרֶן-אוֹרוֹ הַנֹּגַהַת
נַחַל-הָאַהֲבָה הִנֶּהָ,
הַנִּשְׁפָּךְ אֶל תּוֹך יָם-נִשְׁמָתִי. –
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,
עֵת תָּעִיפִי
אֶת מֶבָּטֵךְ עָלָי,
יוֹנָה תַּמָּה זוֹ,
אֲשֶׁר כָּל נוֹצָה וְנוֹצָה שֶׁלָּהּ
עֲנַף זֵית הַשַּׁלְוָה הִנֶּהָ,
וְשֶׁמַּגָּעָהּ מֵטִיב כָּל-כָּכָה.
יַעַן כִּי רַךְ הוּא מִכָּל מֶשִׁי
וּמִכָּל כַּר-עֶרֶשׂ עָנֹג הוּא, –
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,
עֵת צְלִילֵי-קוֹלֵךְ יִתְרַנֵּנוּ,
צְלִילִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר לוּ יִשְׁמָעוּם
עֲצֵי-הַחֹרֶף הַחֲרוּרִים
וְהֵנֵצּוּ עֳפָאִים יְרֻקִּים
בְּחָשְׁבָם,
כִּי הִנֵּה בָּא הָאָבִיב,
גוֹאֲלָם הַכָּמוּהַּ כָּל-כָּךְ,
יַעַן כִּי הַזָּמִיר קוֹלוֹ יַשְׁמִּיעַ –
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,
עֵת סַפִּיר-שְׂפָתַיִךְ הַיּוֹקֵד
יִגַּע בִּשְׂפָתָי,
וְנַפְשֵׁנוּ בְּאֵשׁ הַנְּשִׁיקָה מִתְמַתֶּכֶת
כְּהִתְמַתֵּךְ בַּשַּׁחַר הַיּוֹם וְהַלֵּיל,
וְכָל הָעוֹלָם נָמוֹג מֵעֵינָי.
נָמוֹג מִמֶּנִּי הַזְּמָן
וְאֵת כָּל עֶדְנֵי מִסְתּוֹרָיו
יַשְׁפִּיעַ עָלַי הַנֶּצַח –
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי,
אֶת אִמּוֹ-הוֹרָתוֹ שֶׁל אָשְׁרִי,
בִּתּוֹ הָאֶרְאֵלָה
שֶׁל דִּמְיוֹן מַעְפִּיל שָמָיְמָה,
עֲלִיל נֹגַהּ, הַמַּחְפִּיר
אֶת תִּקְוֹתַי הַנּוֹעָזוֹת בְּיוֹתֵר.
אוֹצַר-נַפְשִׁי הַיְחִידִי,
הָעוֹלֶה עַל עוֹלָם שָׁלֵם וּמְלֹאוֹ
אַת רַעְיָתִי הָרַכָּה הַיָּפָה,
אֵיךְ אֲכַנֵּכִי?