פַּיְטָנֵי-בֹּסֶר, אֶפְרֹחֵי-תְמוֹל,

הַנִּיחוּ, אַל-נָא תְצַיְּצוּ בְּקוֹל

עַל הָאַהֲבָה! אֲבַקֶּשְׁכֶם מְאֹד

בְּשֵׁם הָאֱנוֹשׁוּת הַקְּדוֹשָׁה,

שֶׁחֲבָל לְעַנּוֹת אֶת נַפְשָׁהּ,

אַל-נָא תַעֲשׂוּ שֶׁכָּזֹאת.

הַיְדַעְתֶּם, עַל אֵיזֶה עֵץ נָבָה,

אֵיזוֹ צִפּוֹר הִיא הָאַהֲבָה?

הַתַּחְבֶּצֶת אֲשֶׁר בִּשַּׁלְתֶּם

בְּאִלְפַּס-רֹאשְׁכֶם הָרָעוּעַ,

שֶׁבִּמְרַק-אֲנָחוֹת הִטַּלְתֶּם

מְתֻבֶּלֶת בִּזְעַפְרַן-הַגַּעְגּוּעַ,

אוֹ מְפֻלְפָּל בְּזַעַם-תַּרְנְגֹל,

הוֹי, אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה הַגָּדוֹל,

כָּל זֶה אֵינוֹ אַהֲבָה עֲדַיִן!

חַכּוּ-נָא קְצָת, אֶפְרֹחֵי-יוֹמַיִם,

גִּדְלוּ עוֹד מְעָט, בְּנֵי-בֵּיצָה,

עַד שֶׁתַּכִּירוּ אֶת הָאַהֲבָה

לְתַנּוֹת לָהּ בְּשִׁיר וּמְלִיצָה. –

שָׁנָה תְמִימָה לִנְשׂא אֶת כְּאֵב

חֵץ הַיֵּאוּשׁ בְּמוֹרָשֵׁי-הַלֵּב;

לְהַצְמִיחַ מִדָּמֵנוּ הֶחָם בְּיוֹתֵר

תִּקְווֹת יָפוֹת מִכָּל פְּאֵר,

רַק בִּכְדֵי שֶׁיָּמוּתוּ חִישׁ,

רַק בְּכְדֵי שֶׁמֵּעֵת אֶל עֵת

יְהֵא מֻטָּל לְפָנֵינוּ מֵת,

לְבַכּוֹתוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ;

לַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֶרֶז-זְנַב

נָחָשׁ בָּרִיחַ שֶׁל שׁוֹט-הָרִיב;

לִסְבֹּל עֶלְבּוֹנוֹת לַעַז נִתְעָב,

שֶׁאֵת גְּמוּלָם אֵין לְהָשִׁיב,

כִּי יַקִּירָתְךָ הִיא שֶׁדִּבְּרָה סָרָה –

וְאַחַר לָשֵׂאת אֶת הַנַּעֲרָה,

לְהַשְׁלִיךְ לְמַעֲנָהּ אֶת הַדְּרוֹר,

הַיָּקָר לָנוּ מִכֹּל בָּעוֹלָם,

וּבִמְקוֹם הַדְּרוֹר הַקַּל כְּצִפּוֹר

לָכֹף צַוָּאר לְחַיִּים וְעֻלָּם;

יוֹמָם וָלֵיל לַעֲבֹד בָאֲנָחָה

לְמַעַן הַלֶּחֶם וּכְסוּת לְעוֹרְךָ,

וְאִם הִיא סוֹרֶרֶת, לְהִסְתַּגֵּל אֵלֶיהָ

וּלְהַשְׁפִּיל בֶּרֶךְ לִפְנֵי שִׁגְעוֹנוֹתֶיהָ,

שֶׁאִם כְּבָר הֻטָּל עַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

לִחְיוֹת חַיֵּי-צַעַר – יְהוּ חַיֵּינוּ-אָנוּ

חַסְרֵי-שָׂשׂוֹן וּמְלֵאֵי-דְאָבָה –

הִנֵּה, יַקִּירַי, זֹהִי הָאַהֲבָה!