לֹא פַּעַם אַפְלִיג-שׁוּט בְּמַעַרְכֵי הַלֵּב,

וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, עַל מָה אֲנִי חוֹשֵׁב.

לְאֹרֶךְ מוֹלַדְתִּי וּלְרָחְבָּהּ אַמְרִיאָה

וְאֶל אַפְסֵי-תֵּבֵל חֶזְיֹונִי יַגִּיעַ. –

זְמִירו­ֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַחוֹלֶמֶת קַרְנֵי-סַהַר הֵנָּה.

>

אַךְ תַּחַת לִשְּׁגּוֹת בַּחֲלוֹמוֹת-הֲבַאי,

אוּלַי מוּטָב לִי לִדְאַג לַעֲתִידֹותַי,

וַאֲנִי דוֹאֵג… אַךְ מַה לִּי לַהֲגוֹת בְּמָחָר,

הֵן יֶשְׁנוֹ אֵל רַחוּם, הַזָּן לְכָל בָּשָׂר. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי קַלַּת-הַדַּעַת פַּרְפָּרִים הֵנָּה.

>

כִּי אֶפְגֹּשׁ בְּנַעֲרָה חִנָּנִית וְתַמָּה,

אֲקַבֵּר עוֹד יוֹתֵר דַּאֲגוֹתַי בָּאֲדָמָה,

וְאַעֲמִיק לְהַבִּיט תּוֹךְ תְּהֹם עֵינֶיהָ,

כְּכֹכָב בְּמֵימֵי הָאֲגָם הָרוֹגֵעַ. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַמָּאֳהֶבֶת שׁוֹשַׁנֵּי-בָּר הֵנָּה.

אִם הִיא אוֹהֲבַתְנִי, אֶשְׁתֶּה מִתּוֹךְ שָׂשׂוֹן,

אִם אַיִן, אֶקְבֹּר בַּכּוֹס אֶת הָאָסוֹן.

אַךְ בְּמָקוֹם שָׁם הַכּוֹס וְיַיִן בְּתוֹכָהּ,

שָׁם מִיָּד תּוֹפִיעַ רוּחַ בְּדוּחָה. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַמְּבֻסֶּמֶת גּוֹנֵי-קֶשֶׁת הֵנָּה.

אַךְ הוֹי, בְּעוֹד יָדַי אֶת הַכּוֹס מְרִיקוֹת,

זְרוֹעוֹת אֻמָּתִי כְּבוּלוֹת בְּרַתּוּקוֹת,

וְכַאֲשֶׁר יַעַלְזוּ צֶלְצְלֵי כּוֹס-הַיַּיִן,

כֵּן יֵלֵךְ וְיֶאֱבַל קוֹל הַנְּחֻשְׁתַּיִם. –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הָעֲצוּבָה עַנְנֵי-זַעַף הֵנָּה.

אַךְ לָמָּה זֵה יַחֲרִישׁ עַם הָעֲבָדִים?

מַדּוּעַ לֹא יָקוּם לִשְׁבּוֹר אֶת הַסַּדִּים?

אוּלַי מְחַכִּים הֵם לְעֶזְרַת הַשֵּׁם,

עַד שֶׁהַחֲלֻדָּה מִידֵיהֶם תְּמִסֵּם?! –

זְמִירוֹתַי אֲשֶׁר בִּי אֲזַי תִּפְרֶינָה,

לְנַפְשִׁי הַזּוֹעֶמֶת בִּרְקֵי-מָוֶת הֵנָּה!