– – – – – – מַה זֶּה תַּפְרִיעוּנִי?
הִסְתַּלְּקוּ מִפֹּה!
עֲבוֹדָה רַבָּה לְפָנַי. מַהֵר.
שׁוֹזֵר אֲנִי מַגְלֵב, מַגְלֵב-לֶהָבָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאַלְקֶה בּוֹ אֶת הָעוֹלָם.
הֵם יִגְעוּ אוֹי, וַאֲנִי אֶצְחַק פָּרוּעַ,
כַּאֲשֶׁר הֵם צָחֲקוּ כַּאֲשֶׁר אֲנִי בָּכִיתִי.
הַ – הַ – הַ –!
אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים. אָנוּ גוֹעִים וְצוֹחֲקִים.
וְאוּלָם בָּא הַמָּוֶת וְאוֹמֵר: הָס!
גַּם אֲנִי כְּבָר מַתִּי פַּעַם.
סַם-מָוֶת מָזְגוּ לִי אֵלֶּה,
אֲשֶׁר אֶת יֵינִי שָׁתוּ מִמֶּנִּי.
וּמֶה עָשׂוּ רוֹצְחֵי-נַפְשִׁי,
לְהַסְתִּיר אֶת מַעֲשֵׂה פִּשְׁעָם?
בְּשָׁכְבִי סָרוּחַ,
נָפְלוּ עַל צַוָּארִי, וְגָעוּ בְּבֶכִי.
רָצִיתִי לְהִתְרוֹנֵן
וְלִנְשׁוֹךְ מֵהֶם אֶת אַפָּם.
אַךְ אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: לֹא אֲנַשֶּׁכֵהוּ,
יְהִי לָהֶם אַפָּם לָרִיחַ בּוֹ
אֶת צַחֲנַת רִקְבוֹנִי לְהֵחָנֵק בָּהּ.
הַ – הַ – הַ –!
וְאֵיפֹה קְבָרוּנִי? בְּאַפְרִיקָה!
וְזֶה הָיָה אָשְׁרִי:
בָּא צְבוֹעַ וְחִטְּטַנִי מִקִּבְרִי.
חַיָּה זוֹ הָיְתָה מֵטִיבִי הַיְחִידִי,
וְגַם אוֹתָהּ רִמִּיתִי:
הִיא רָצְתָה לֶאֱכֹל אֶת יְרֵכִי,
וַאֲנִי אֶת לִבִּי נָתַתִּי לָהּ,
וְזֶה הָיָה מַר כָּל-כָּךְ, שֶׁהִתְפַּגְּרָה מִמֶּנּוּ!
הַ – הַ – הַ –!
לְחִנָּם, זֶה גּוֹרַל כָּל חָי,
הָרוֹצֶה לְהֵטִיב לִבְנֵי הָאָדָם.
כִּי מַהוּ הָאָדָם?
אוֹמְרִים. שֹׁרֶשׁ-פְּרָחִים,
הַמַּפְרִיחַ שָׁמָיְמָה.
לֹא נָכוֹן,
הָאָדָם הוּא פֶּרַח אֲשֶׁר שָׁרְשׁוֹ
שָׁם לְמַטָּה בַּתֹּפֶת.
חֲכַם-חֳרָשִׁים לִמְּדָנִי זֹאת,
שֶׁהָיָה שׁוֹטֶה גָדוֹל, כִּי גָוַע בָּרָעָב.
לָמָה לֹא גָנַב, לָמָה לֹא שָׁדַד?
הַ – הַ – הַ –!
אַךְ מָה אֲנִי צוֹחֵק כְּטִפֵּשׁ?
הֵן עָלַי לִבְכּוֹת,
לְבַכּוֹת אֶת הָעוֹלָם הַמַּרְשִׁיעַ.
גַּם אֱלֹהִים יְבַכֵּהוּ לֹא פַּעַם בְּעֵינֵי-עֲנָנִים
עַל כִּי בְּרָאוֹ.
אַךְ מַה-בֶּצַע גַּם בְּדִמְעַת-שָׁמַיִם,
הַיּוֹרֶדֶת עַל הָאָרֶץ, עַל הָאָרֶץ הַמָּזְהֶמֶת,
לִהְיוֹת לְמִרְמָס לְרַגְלֵי בְּנֵי-אָדָם.
וּמַה יְּהֵא עָלֶיהָ?
מַה תְּהִי דִמְעַת הַשָּׁמַיִם? רֶפֶשׁ!
הַ – הַ – הַ –!
הוֹי רָקִיעַ, רָקִיעַ, אַתָּה חַיָּל זָקֵן,
עַל חָזְךָ מַטְבֵּעַ-כָּבוֹד: הַשֶּׁמֶשׁ,
וּבִגְדְךָ הַמְרֻפָּט: הָעֲנָנִים.
אָכֵן, כָּךְ מְפַטְּרִים אֶת הַחַיָּל הַזָּקֵן.
וּגְמוּל שֵׁרוּתוֹ הָאָרֹךְ:
פְּרוּטַת-כָּבוֹד וּבֶגֶד קָרוּעַ.
הַ – הַ – הַ –!
וַהֲיוֹדְעִים אַתֶּם,
מַה זֶּה בִּלְשׁוֹן אָדָם
כְּשֶׁהַפַּרְגִּית אוֹמֶרֶת: פִיט-פַטָּט?
פֵּרוּשׁ הַדָּבָר: עֲקוֹף אֶת הָאִשָּׁה!
כַּיָּם מוֹשֵׁךְ נְהָרוֹת,
כָּךְ מוֹשֶׁכֶת הָאִשָּׁה אֶת הַגְּבָרִים.
וְלָמָה? לְבָלְעָם חַיִּים.
חַיָּה יָפָה הִיא חַיַּת הָאִשָּׁה,
יָפָה וּמְסֻכֶּנֶת.
מַשְׁקֵה-רַעַל בְּכוֹס שֶׁל זָהָב.
אֲנִי שְׁתִיתִיךָ, הוֹי, אַהֲבָה!
טִפַּת-טַל אַחַת מִמְּךָ מְתוּקָה
מִיָּם שָׁלֵם, שֶׁהָפַךְ דְּבָשׁ.
אַךְ טִפַּת-טַל אַחַת מִמֵּךְ מְרַצַּחַת
מִיָּם שָׁלֵם, שֶׁהָפַךְ לְרַעַל.
הַרְאִיתֶם פַּעַם אֶת הַיָּם,
עֵת הַסּוּפָה חוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ
וְזוֹרַעַת בּוֹ זֶרַע-מָוֶת?
הַרְאִיתֶם אֶת הַסַּעַר,
אֶת הָאִכָּר הַחוּם הַזֶּה,
וּבְיָדוֹ קִלְשׁוֹן-הַחֲזִיזִים?
הַ – הַ – הַ –!
מִשֶׁגָּמַל הַפְּרִי, יִשַּׁל מֵעֵצוֹ;
פְּרִי גָמוּל אַתְּ, אֶרֶץ, וְעָלַיִךְ לִשֹּׁל.
אֲנִי אֲחַכֶּה עוֹד עַד לְמָחָר.
וְאִם גַּם מָחָר לֹא יָבֹא יוֹם-הַדִּין,
אֶחְתּוֹר עַד לֵב כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
אַכְנִיס בּוֹ אֲבַק שְׂרֵפָה
וְאֵת כָּל הָעוֹלָם אֲפֹצֵץ… הַ הַ הַ הַ!