דַּיְּקָנוּת    🔗

“בֵּיצָה!” – הִזְמִין סוֹעֵד פְּלוֹנִי.

“בֵּיצָה!” – בִּקֵּשׁ סוֹעֵד שֵׁנִי.

שְׁלִישִׁי אָמַר בְּהַדְגָּשָׁה:

“בֵּיצָה טְרִיָּה, בְּבַקָּשָׁה!”

מֶלְצַר דַּיְּקָן קָרָא קְרִיאָה:

“שָׁלשׁ בֵּיצִים, אַחַת – טְרִיָּה!”

 

דִּבְרֵי טַעַם    🔗

רוֹפֵא דָגוּל, חָכַם־דִּיאֶטָה,

אָכַל דָּגִים בְּבֵית מַכָּר.

“אֲנִי גוֹרֵס” – אָמַר לְפֶתַע –

“כִּי לְדָגִים יָפֶה סֻכָּר”.

שָׁכֵן סַקְרָן שָׁאַל “מַדּוּעַ”?

(הָיָה זֶה לֶקַח כַּדָּאִי –

מִפִּי רוֹפֵא כָּל־כָּךְ יָדוּעַ

לִלְמוֹד ‘מַדּוּעַ’ מַדָּעִי)

מִיָּד הֵשִׁיב אוֹתוֹ חַכִּימָא:

“כִּי כָּךְ אוֹתָם הֵכִינָה אִמָּא!”

*

 

בְּדִיחָה מִימֵי הַ’צֶּנַע'    🔗

"בֵּיצָה שְׁלוּקָה אוֹ מְטֻגֶּנֶת,

דַּיְסַת־חָלָב עִם קְצָת סֻכָּר

וְכוֹס חַמְצִיץ עִם קְצָת שַׁמֶּנֶת!"

הִזְמִינָה גְּבֶרֶת מִמֶּלְצַר.

אַךְ הַמֶּלְצַר עָנָה בְּשֶׁקֶט

עַל פֵּרוּטָן שֶׁל הַמָּנוֹת:

"סְלִיחָה, בַּמֶּה גְבִרְתִּי עוֹסֶקֶת:

בְּהַזְמָנָה – אוֹ זִכְרוֹנוֹת?"

*

 

עֲגָבִים ו… עַגְבָנִיּוֹת (בְּדִיחָה מִימֵי־הַקִּצּוּב)    🔗

הַבַּעַל שָׁב בִּזְמַן־הַצֶּנַע

מֵעֲבוֹדָה. אִשְׁתוֹ – אֵינֶנָּה.

יָצָא לַגָּן וְהִתְבּוֹנֵן:

הִיא מִתְנַשֶּׁקֶת עִם שָׁכֵן.

– “אוֹי וַאֲבוֹי!” – צָרַח הַבַּעַל:

"אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשִׁי, בַּת־בְּלִיַּעַל?

שָׁם – מְחַלְּקִים עַגְבָנִיּוֹת,

וְאַתְּ – עוֹסֶקֶת בִּשְׁטֻיּוֹת!"

*

 

מִכְתָּב    🔗

עוֹלֶה חָדָשׁ שֶׁלְּשׁוֹנוֹ

אֵינֶנָּה מְדֻיֶּקֶת,

כָּתַב מִבֵּית־הַהַבְרָאָה

אֶל זוּגָתוֹ הַ’יֶּקִית':

"לְהִכָּנֵס אֶל הַמַּזְלוּל

קָשֶׁה הָיָה תְּחִלָּה –

אוּלָם עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ

בַדֶּרֶךְ הַזְּלוּלָה".

*

מַה בֵּין אוֹכֵל לְזוֹלֵל?

זֶה אוֹכֵל רַק בְּמִדָּה –

וְזֶה מוֹדֶה רַק בַּאֲכִילָה.

*

מַה בֵּין קַנִיבַּל לִכְאֵב־בֶּטֶן?

זֶה זוֹלֵל אֲנָשִׁים –

וְזֶה מַעֲנִישׁ זוֹלְלִים.

*

מַה בֵּין גַּנְדְּרָן לְגַרְגְּרָן?

אֵצֶל זֶה הָעִקָּר הַמְּעִיל

וְאֵצֶל זֶה הָעִקָּר הַמְּעִי.

*

מַה בֵּין קַל־רֶגֶל לְעַב־כֶּרֶס?

זֶה רוֹקֵד בְּכָל נֶשֶׁף –

וְזֶה נוֹשֵׁף בְּכָל רִקּוּד.

*

אֵיזוֹ מָנָה בִּסְעוּדַת־הַקְּרוּאִים

קוֹדֶמֶת לְכָל הַמָּנוֹת?

הַזְ־מָנָה.

*

 

מוּכָן וּמְזֻמָּן    🔗

פְּלוֹנִי, אַכְלָן וְגַרְגְּרָן,

שָׁמֵן וּבַעַל סַנְטֵרַיִם,

הֻזְמַן לְפַת־הַצָּהֳרַיִם

לְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל גְּבִיר קַמְצָן.

שָׁם לֹא שָׂבַע אוֹרְחֵנוּ נַחַת,

כִּי הַכִּבּוּד הָיָה חַלָּשׁ,

וְהוּא נִשְׁאַר רָעֵב מַמָּשׁ.

בַּסּוֹף אָמְרָה הַמְאָרַחַת:

"נִשְׂמַח מְאֹד, אָדוֹן נִכְבָּד,

אִם שׁוּב עִמָּנוּ פֹּה תִּסְעָד".

– “זוֹ מַחְשָׁבָה מְאֹד מֻצְלַחַת!”

קָרָא הָאִישׁ: “נַתְחִיל מִיָּד!”

 

רְאָיָה נִצַּחַת    🔗

סָפֵק מִגִּיל סָפֵק מֵעֹגֶם,

קְבוּצַת־רֵעִים עָסְקָה בְּלֹגֶם.

אַחַר עֶשְׂרִים בְּרָכוֹת־עַל־כּוֹס,

שָׁבַת אֶחָד מִבְּנֵי־הַחֶבֶר.

שַׁתְיָן אַחֵר הִתְחִיל לִכְעוֹס:

“אֱמוֹר, עַכְבָּר אַתָּה אוֹ גֶבֶר?”

– “בָּרוּר שֶׁגֶּבֶר!” – סָח הָאִישׁ

בְּהֵעָלְבוֹ עַל רֶמֶז בִּישׁ.

אַךְ הַשַּׁתְיָן לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ:

“בַּמֶּה תּוֹכִיחַ הַדָּבָר?”

– “פָּשׁוּט מְאֹד” – עָנָה הָרֵעַ:

“אִשְׁתִּי פּוֹחֶדֶת מֵעַכְבָּר”.

 

אַמְצָאַת שַׁתְיָן    🔗

אָמַר שַׁתְיָן לַפֻּנְדָּקִי:

"אַל תִּתְנַכֵּל לְאַרְנָקִי!

לִדְרוֹשׁ תַּשְׁלוּם אֵינְךָ רַשַּׁאי:

יַ"שׁ בְּגִימַטְרִיָּה הוּא שַׁי!"

 

עִקָּרוֹן שֶׁל שִׁכָּרוֹן    🔗

שַׁתְיָן וָתִיק לִמֵּד טִירוֹן

הִלְכוֹת שְׁתִיָּה וְשִׁכָּרוֹן:

"סִמַּן־הֶכֵּר

לַמִּשְׁתַּכֵּר –

רְאוּת כְּפוּלָה שֶׁל הָעֵינַיִם.

הִנֵּה יוֹשְׁבִים מוּלֵנוּ שְׁנַיִם

כְּשֶׁתַּתְחִיל אוֹתָם לִרְאוֹת

כְּאַרְבָּעָה – יִהְיֶה זֶה אוֹת

שֶׁכְּבָר שִׁכּוֹר אַתָּה כְּלוֹט".

– “סְלַח, אֲדוֹנִי” – פִּתְאוֹם שִׁסֵּעַ

בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ הַשּׁוֹמֵעַ

אֶת מַדְרִיכוֹ הַמְלֻמָּד:

“הֵן שָׁם יוֹשֵׁב רַק אִישׁ אֶחָד”.

 

הַלַּמְדָּן וְהַשַּׁתְיָן    🔗

סָח פְּלוֹנִי הַמְלֻמָּד

בְּאָזְנֵי שַׁתְיָן מוּעָד:

"בְּגִימַטְרִיָּה, בַּרְנַשׁ,

רַעַלְךָ הֲרֵיהוּ יַי"שׁ!"

“שְׁטוּת!” – עָנָה: "מַה לִּי גִּימַטְרִיָּה?

הָעִקָּר הוּא – לְגִימָה טְרִיָּה!"

 

הַשַּׁתְיָן וְהַשּׁוֹטֵר    🔗

"מַה לְךָ כִּי תִּשְׁתַּטֵּחַ

עַל מִרְצֶפֶת הַכִּכָּר?

לֵךְ הַבַּיְתָה, הִתְפַּכֵּחַ!"

– "עוֹד מְעַט, שׁוֹטֵר יָקָר!

כָּל הָעִיר עַכְשָׁו סוֹבֶבֶת

לְפָנַי כְּמִין רַכֶּבֶת:

כַּאֲשֶׁר יִקְרַב בֵּיתִי,

אֶכָּנֵס לְדִירָתִי!"

*

 

רֵיחַ נָדִיר    🔗

הַלַּיְלָה פָּג. הַבֹּקֶר אוֹר.

מִן הַפֻּנְדָּק יוֹצֵא שִׁכּוֹר.

פִּתְאֹם עוֹמֵד הוּא, מְרַחְרֵחַ…

“מוּזָר!” – פּוֹנֶה הוּא אֶל פְּלוֹנִי:

“הַגֵּד־נָא, מַהוּ זֶה הָרֵיחַ?”

“צַחוּת־אֲוִיר הִיא, אֲדוֹנִי!”

 

הַכֹּל שׁוֹתִין (לְפִי א. קָאוֹלי)    🔗

הָאֲדָמָה מֵרֹב צָמָא

תָּמִיד חוֹמֶדֶת לְגִימָה.

בְּתוֹךְ קַרְקַע שׁוֹתִים צְמָחִים:

הֵם בְּלִי שְׁתִיָּה אֵינָם פּוֹרְחִים.

וּמִי פִּלֵּל שֶׁיָּם עַצְמוֹ,

בִּמְחִילָתוֹ, יָכוֹל לִצְמוֹא?

אַךְ זוֹ עֻבְדָּה: לַעֲשָׂרוֹת

כָּל יָם בּוֹלֵעַ נְהָרוֹת.

וְהַחַמָּה – פַּרְצוּף שִׁכּוֹר –

שׁוֹתָה מֵי־יָם מִדּוֹר לְדוֹר…

אֵין בָּעוֹלָם פִּכְּחִים בְּ’כַּף':

גְּרוֹן כָּל יְצוּר צָמֵא, נִשְׂרָף.

וּבְכֵן, אִמְרוּ, צְבוּעִים: עַל מָה

חַיָּב אֲנִי לִסְבּוֹל צָמָא?

אִם לְגִימָה הִיא דִין כְּלָלִי,

בְּבַקָּשָׁה, מִזְגוּ גַם לִי!

מַה שֵּׁם יָאֶה

לְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל שַׁתְיָן?

לְגִימַטְרִיָּה.

*

מַה שֵּׁם יָאֶה

לְמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים?

מַמַּשְׁקָאוֹת.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

“דִּיפְּלוֹמָה” שֶׁל שִׁכּוֹר מֻשְׁלָם?

תְּעוּדַת־גְּמַרְזֵחַ.

*

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת

“קוֹקְטֵיל”?

עֵרֶב וּשְׁתִי.

*

אֵיזֶה שֵׁם אַחֵר

יָאֶה לְקוֹקְטֵיל?

שַׁעַטְנֵזֶל.

*

בְּאֵיזֶה גִיל

אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו?

בְּגִיל..וּפִין.

 

גִּלְגּוּלֵי־לְגִימָה    🔗

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת:

שִׂיחַת שַׁתְיָן עִם עַצְמוֹ?

מוֹנוֹלֹגֶם.

דּוּשִׂיחַ שְׁנֵי שַׁתְיָנִים?

דִּיאַלֹגֶם.

כּוֹס מַשְׁקֶה רִאשׁוֹן?

פְּרוֹלֹגֶם.

כּוֹס מַשְׁקֶה אַחֲרוֹן?

אֶפִּילֹגֶם.

 

כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר    🔗

הַשַּׁתְיָן פִּתְאֹם אָמַר:

"לֹא אֶשְׁתֶּה עוֹד – וְנִגְמַר!

הַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ

יִשְׁמְרוּנִי מִמַּרְזֵחַ!"

שְׁתֵּי שָׁעוֹת יָשַׁב סָגוּר –

עַד שֶׁבָּא לִידֵי הִרְהוּר:

"כְּלוּם רָאוּי נָזִיר לְנֵזֶר,

אִם מַנְעוּל נִקְרָא לְעֵזֶר?

לֹא! לִלְחוֹם אֲנִי חַיָּב

גַּם בָּרְחוֹב וּפִתּוּיָיו:

בְּלִי מוֹרָא אֵצֵא הַחוּצָה –

וְגַם שָׁם בַּיַּ“שׁ אָקוּצָה!”

הוּא עוֹבֵר עַל חַלּוֹנוֹת,

שֶׁהֻצְּגוּ בָּהֶם יֵינוֹת –

וְנַפְשׁוֹ הַמִּתְמוֹגֶגֶת

נִצְחוֹנָהּ הָרַב חוֹגֶגֶת.

אָז חָשַׁק בְּרֹב עֻזּוֹ

לְהַרְאוֹת לַיַּ"שׁ בּוּזוֹ:

"אֶכָּנֵס לְבֵית־מַרְזֵחַ –

וְאֵצֵא מִשָׁם פִּכֵּחַ:

אַעֲמִיד מוּלִי בַּקְבּוּק –

וְאֶדְחֶנּוּ בְּלִי פִּקְפּוּק!"

הַבַּקְבּוּק עוֹמֵד פָּתוּחַ:

הַנָּזִיר יוֹשֵׁב בָּטוּחַ –

וְאוֹמֵר: "אֶמְזוֹג כּוֹסִית!

אִישׁ כָּמוֹנִי לֹא תָּסִית!"

בַּכּוֹסִית עָלָה הַקֶּצֶף.

הַכּוֹסִית קָרְצָה בְּחֶצֶף.

קְצָת יָשַׁב הָאִישׁ דּוּמָם –

וְאָמַר "רִבּוֹן־עוֹלָם!

הַבְלָגָה כָּל־כָּךְ מֻפְלֶגֶת,

שֶׁנַּפְשִׁי הַיּוֹם מַבְלֶגֶת –

כְּלוּם אֵינָהּ שָׁוָה שָׂכָר

כֹּה פָּעוּט כְּכוֹס־שֵׁכָר?"

*

מַה מְּבַדֵּחַ וּמַצְחִיק

אוֹרַח גַּרְגְּרָן!

בְּעוֹד שֶׁפִּיו אוֹמֵר: “מַסְפִּיק!”

עֵינָיו קוֹרְאוֹת: “הַדְרָן!”

*

שְׁנֵי מִינִים בַּקַּיְטָנִים:

אַכְלָנִים וְרַכְלָנִים.

רֹב גְּבָרִים הֵם “עַם לוֹעֵס”,

רֹב נָשִׁים הֵן “עַם לוֹעֵז”.

*

הַנָּשׂוּי שֶׁבָּא לְנֹפֶשׁ –

אֵיזֶה רֶגֶשׁ רַוָּקִי לוֹ:

מִדֵּי יוֹם מֵרוּחַ־חֹפֶשׁ

מִתּוֹסֵף לוֹ רֶבַע־קִילוֹ.

*

סָח אַבִּיר שֶׁל אַהֲבָה:

“חֲוָיוֹת – הֵן פְּרִי חַוָּה”;

סָח אִישׁ־יַיִן: "חֲוָיוֹת –

חֲבוּיוֹת בְּחָבִיּוֹת".